יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

עידן עמדי - עידן עמדי


מאת: סטטלר

איך אפשר לא לפרגן לעידן עמדי? זה בלתי אפשרי. הרי הוא שירת בקרבי. לא לפרגן לעידן עמדי משמעותו כנראה שאתה סמולן עוכר ישראל, מחרים-עוגיות-עבאדי שלא עומד בצפירה. בטח שמעת את האלבום שלו עם סושי ביד אחת ודגל ישראל בוער ביד השנייה (כדי להדליק את הנרגילה). משתמט מסיבות קוקסינליות. ובכל זאת, הנטל מונח על כתפי. סטטלר הוא המשתמט הקוקסינל שלכם להערב. למה? כי שמנו לעצמנו בבלוג הזה מטרה לא לרחם על אף אחד, ולהגיד בדיוק מה שאנחנו מרגישים בנוגע לכל דבר ישראלי ששמענו. ואני לא אוהב את עידן עמדי.
מיותר לומר שמפעל התוכן הסלולרי שנקרא "כוכב נולד" נוטה להשטיח רגשות - זאת הרי תכנית קאברים. המבצעים שם נבחרים על סמך פרפורמנס ולא על סמך עומק. העובדה הזאת בצירוף מכבש היח"צ של התכנית היא אחת המכות האנושות שהמוזיקה הישראלית חטפה בשנים האחרונות. התרגלנו לדרג אמנות לפי כמה קל להזדהות איתה ברמה האמוציונאלית הראשונית ולא לפי תוכן ואמירה שאולי יצריכו שתי האזנות.
עמדי, עם כל הכבוד שהוא מקבל בתור כותב מילים ולחנים מוכשר יחסית, מדגים באלבום הבכורה שלו את הקיצוניות שבה הפנימו כותבי המילים שלנו את המסר מהפסקה הקודמת. למען ההגינות אוסיף עוד מילה טובה- ההפקה המוזיקלית הצנועה יחסית של האלבום גורמת לו להחליק יותר בנוח באוזן מהרבה זבל אחר שמגיח מהביצות שמשאירה אחריה טמירה ירדני. לפחות זה לא אלבום שמרגיש מתאמץ. אבל מה הוא מנסה להגיד לנו, הבחור?
בלהיט הנוכחי למשל,  אלייך, עמדי שר "זה החורף השני שאני רץ בדרך אלייך, הצירים הרטובים וערפל מונעים ממני לראות... אכזבות מתחפשות לתקווה כשאני לוחש לך, שתדעי שאני כבר מזמן מנסה". בהתחלה חשבתי שהוא רץ אחרי בחורה (הגיוני, מי מאיתנו לא היה שם), אבל הקליפ עם בחור שמסתובב ברחובות ירושלים ומחפש.. משהו - גרם לי לחשוב שאולי יש לשיר הזה תוכן יהודי. התשובה לא נמצאת בטקסטים. 


בשיר ישראל, לעומת זאת, יש כבר מטאפורה שאפילו אני יכול לזהות. ישראל הוא איש מבוגר וערירי, מלומד רב ספרים ששניים עשר בניו סטו מדרך הישר ועכשיו "חלקם נותנים מכות, חלקם גם בוזזים וכשהערב בא שורפים את המילים של אבא... ועוד רגע הם רצים, שבים אליו". רגע, מה? זה השיר השני באלבום, אז כנראה שעמדי מאמין שהוא לוקח פה עמדה ברורה נגד... משהו. ההדרדרות המוסרית של עמנו או אנא עארף. אבל אם יש פה מסר הוא הולך לאיבוד בתוך יותר מדי מטאפורות ואמוציות פופ-כינורות. כשהשיר מסתיים אין לי מושג מול מה הוא מוחה.
המוטיב החוזר בכתיבה של עמדי הוא מלחמה. בעכשיו הארס-פואטי (?) הוא "נלחם עם המים" ו"צועק את כל השתיקות". באלייך הוא כותב "כמה עוד הרים ועולמות אחריב בלי לזכור, בים המלחמה אני נלחם כדי לראות את עינייך". נשמע כבד, להחריב הרים. שלא לדבר על עולמות. על מה השיר הזה מדבר שוב?
כמובן שהכל מגיע לקרשצ'נדו רגשי בכאב של לוחמים, השיר שהקים לעמדי מאחז לא-חוקי בלב האומה. לכאורה מדובר ברגע בו הלוחם המאצ'ו מסיר את מסכותיו בפני אהובתו ומתוודה על זה שהוא לא מספר לה הכל. "תמונות רצות מאותו הלילה", מספר עמדי, "דמעות, כאב של לוחמים". אבל השיר לא טורח להציג בפנינו את אותן התמונות, ובמקום זאת מתחבא מאחורי הניואנס-לכאורה שבשורה הכי "בוטה" בו – "צרחות ודם על המדים". דם של מי? צרחות של מי? של חבר? של אויב? כנראה שאין טעם לשאול, כי השבלול הלוחם חוזר מיידית לתוך קונכייתו. ירה, בכה, כתב שיר. אבל בכך שעמדי עושה יאדה-יאדה על החלק הכי טוב הוא בעצם גוזל מהשיר כל מסר אמיתי, או תובנה לגבי דמות הלוחם. האם הוא חווה הלם קרב או שהוא סתם בחור מופנם קצת?
התמודדות פוסט-טראומה של לוחמים היא נושא רציני וכמו שמבקרים רבים ציינו לפני – מלבד עמדי לא הרבה מוזיקה ישראלית נגעה בו בכלל. זה פשוט שחבל שעד שמישהו בוחר לגעת בו זה יוצא לו עמוק כמו "קולה של אמא". ואולי חוסר הנכונות הביישני לגעת בלב העניין ולשאול שאלות רציניות הוא בעצם סוד ההצלחה של השיר. רוב המדינה שלנו מעדיפה לא להתמודד עם כאב הראש המוסרי של "מה אנחנו מכריחים את הילדים שלנו לעבור?" ובמקום זאת לתמוך בהם מהעורף, באמצעות סמסים.

איחלתי לחייל בהצלחה במשבר האלבום השני.

9 תגובות:

  1. אתה קשקשן.... מה אתה מצפה שהוא יפתח דיון פוליטי בשיר?? מה בעצם אתה מצפה מכותב שירים שגם ילעס לך את החומר ויגיש לך כגרבר? לטקסט טוב צריך גם מאזין טוב בן אדם! תהדה לאל יש כאלה גם.

    השבמחק
  2. בטקסט טוב יש מוכנות של הכותב להחשף. עידן עמדי כאילו כותב על פוסט טראומה של הלם קרב, אבל לרגע לא נוגע בעיקר, לרגע לא נחשף באמת. הוא מאכיל אותנו גרבר ויש מי שבולע...

    השבמחק
  3. מה לעשות שיש אנשים כמוך שאין להם שיניים להבין את הסאבטקסט וכל מה שמגישים להם מרגיש כמו גרבר?
    באמת שהבעיה היא אצלך חמוד, מדובר באחד השירים הרגישים והחשופים והכנים שיש אבל למבקר היקר חסר שהוא לא לוקח עמדה פוליטית ואומר שמלחמות זה רע... כאילו שזה לא ברור...

    השבמחק
  4. אהבתי את הביקורת שלך. היא היתה מהנה ודי מצחיקה לקריאה :)
    אני מסכימה עם חלק מהדברים שכתבת, למרות שאני בניגוד אליך די אוהבת אותו. אני חושבת שהוא אחד היוצרים היותר מעניינים בשנים האחרונות, למרות שהוא הגיע מכוכב נולד ולמרות הבוסריות הברורה שבשירים. אגב, לדעתי הבוסריות מורגשת כי הבחור עצמו בוסרי. קח בחשבון שעד לפני שנה הוא לא החזיק אפילו מיקרופון.
    בים של שירי אהבה קיטשיים (סטייל דנינו וגושן, אני דווקא אוהבת את הכיוון אליו הולכים השירים שלו). בכל מקרה שיהיה לו בהצלחה. :)
    פזית

    השבמחק
  5. חבל שאתה לא יודע לפרגן,פשוט חבל..
    בתור אחת שמכירה את עידן אישית,אני יכולה להגיד לך שנדיר למצוא עוד אנשים כאלה... הוא כותב הכל מתוך הלב ובלי להתחשבן יותר מדי,הוא לא מתייפייף והוא הבן אדם הכי צנוע שאתה תפגוש בכל החיים שלך.
    תתחילו להעריך את הזמרים ששרים מהלב,כי עוד מעט לא ישארו פה כאלה..
    תתחילו לפרגן,לא יקרה כלום!

    השבמחק
  6. אבל...אבל...לבלוג קוראים "לא מפרגן" :(

    השבמחק
  7. הללויה!!! סופסוף כותבים רפש על עידן עמדי! וואו, כמה מאסתי בלשמוע על המלחמות הקשות שהוא חווה. "את הקולות, את שברי האדם..." "צרחות ודם על המדים..."
    בחייאת, הוא כולה בן 20 ומשהו... לא היו כל-כך הרבה מלחמות ויש הרבה אזרחים שנחשפו לזוועות יותר קשות ממלחמת לבנון השניה ולא מתבכיינים על זה בשירה גרועה ומעצבנת.
    עידן עמדי - אם אתה חווה הלם קרב, גש לקב"ן ואל תלעיט אותנו בלחנים של כיתה ב' ובטקסטים בשקל תשעים!

    השבמחק
  8. לאנונימי 7 חחח די נעים להרגיש את הקנאה שבין המילים שלך אז תמשיך לקנא..
    זה שאתה לא מתחבר לחוויות שהיוצר והזמר המדהים הזה מתאר זה לא אומר שאין להם מקום! כי במדינה שלנו יש די ויותר אנשים שמבינים ומרגישים וגם מרפאים את פצעיהם עם השירים האלה וזה יותר טוב מקב"ן, אגלה לך סקופה - לא צריך הרבה מלחמות כדי לחוות הלם קרב יקירי מספיק לפעמים גם יום אחד של שרות בשטחים אבל מנין לך לדעת? ילד מפונק שנשאר עדיין בכיתה ב'??

    השבמחק
  9. אלבום שני יצא, אלבום שני הצליח.
    תלמד לסגור את הפה לפעמים ולא לחפש איפה לרדת על אנשים.
    שבת שלום.

    השבמחק