יום רביעי, 4 באפריל 2012

עשר הלהקות הישראליות הגרועות בכל הזמנים

מאת: וולדורף וסטטלר

לכבוד החג החלטנו לפנק בפוסט ספיישל, ובו בחרנו את עשר הלהקות הישראליות הגרועות ביותר בכל הזמנים. למה להקות ולא בכלליות אמנים? כי אנחנו יודעים שיש בחוץ הרבה יוצרים חסרי כישרון ולרוב הם לא מודעים לזה. זו לא תמיד אשמתם. אבל כשמדובר בלהקה, על פי הגדרתה, חייב להיות לפחות בנאדם אחד בחדר החזרות שצריך היה לקום ולהגיד "היי, זה רעיון גרוע". מכוון שבדוגמאות שבחרנו אף אחד לא לקח אחריות, התוצאות מבישות עוד יותר. אז הנה לפניכם עשר להקות שהיינו שמחים יותר אם היינו שומעים מהם פחות: 

10. הפיל הכחול
אחד המוטיבים החוזרים במיינסטרים הישראלי הוא שהעם מחפש את העממי-לכאורה במוזיקאים שלו. אם הגעת מעיר שאינה תל אביב – הרווחת נקודה. אם יש לך סיפור אישי כואב – עוד נקודה. אם אתה כותב טקסטים עם עומק רגשי של מתבגר ומטה – חמש נקודות! במשוואה הזאת אף להקה מהעשור האחרון לא יכולה לנצח את הפיל הכחול: גם מאשקלון, גם מנגן איתם בחור נכה, וגם "יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכל הלב – את הכי טובה בעולם". אי אפשר להאשים את הפיל הכחול בחוסר כנות, אבל אפשר לנטור להם טינה על זה שהם לא היו צריכים להתאמץ במיל בשביל להגיע למקום שלהם. השיר הזה צעד רבעון שלם במצעד של גלגלצ ב-2009, מתוכו חודש שלם במקום הראשון. אפילו יחסית לפופ הישראלי מדובר באנומליה – זקני צפת לא זוכרים מקרה כה קיצוני של כשרון כה מועט שמגיע כל כך רחוק. זה בוודאי גם לא יחזור שוב – אף הרכב עתידי לא יצליח ללחוץ אוטומטית על כל כך הרבה כפתורים מעוררי אמפתיה. אולי "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה בביצוע גלעד שליט ומקהלת ניצולי השואה הארמנית של אופקים".



 9. אבטיפוס

בשולי גל הרוק הישראלי של הניינטיז, אחרי שהמיינסטרים שלנו כבר למד לקבל את זה שלפעמים גם מי שצועק צודק, הגיחה אבטיפוס כדי ללמד אותנו מה זה רוק של סחים. מעין תשובה ישראלית לקאונטינג קרואוז. מדובר בחבורה של גברים נאים ונקיים עם טקסטים אמוציונליים ("תשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום") ובו זמנית פרוזאיים להחריד ("אני חושב על הרצליה שאני לא מכיר שם אף אחד"). בזמן שרוב המדינה התאוששה מההבנה שמותר לקרוע את הג'ינס ולהסריח מבית השחי, אבטיפוס הם אלה שהזכירו לכולם לכפתר את החולצה ולהכניס אותה למכנסיים. החטא הגדול שלה היה שהיא העמידה פנים שהיא להקת רוק, כשבעצם מדובר בלהקת בנים כל כך מתוקה וצחה שאפילו שלמה ארצי קרץ להם בשיר, משל היו בחורה בקהל.



8. פונץ'
ישראלים, גם כאלה מעדת האינדי, חובבים אנדרדוגים ואפילו יותר - קאמבקים. האלבום הראשון של פונץ' היה בזמן אמת סתם גרסה קצת יותר "איכותית" וקצת פחות מצליחה למשינה. בשלב הקאמבק, עשור מאוחר יותר, מעמד הקאלט שהלהקה זכתה לה בקרב קהל מביני העניין, היה תוצאה בעיקר של רצון לעודד את האנדרדוג. מדובר בלהקה שקשה לצלוח אלבום שלם שלה. לא כי הוא אלטרנטיבי, פשוט כי הוא די משעמם. אפילו הקוויריות בקול ובמילים של יוסי בבליקי לא מצליחה לחפות על לחנים יבשים ועיבודים טרחניים. הטענה בדבר איכויותיהם נשמעת לרוב, ובקנאות, אצל לא מעט חובבי מוזיקה מ"הצד הנכון" של הכביש. זה כנראה הדבר הכי מקומם בהם, שכן הם לא באמת גרועים כמו שהם פשוט לא טובים.



7. בוטן מתוק בקרקס
חלק נכבד ממה שגרוע במוזיקה הישראלית נובע מהעובדה שרובה לא באמת מנסה לצבור אמינות אל מול הקהל. אם תכתוב בקומוניקט שאתה "גראנג'" – אתה גראנג', גם אם "גראנג'" זה שם לתנועה תרבותית שאין לך שום קשר אליה. אם תגיד בראיון שאתה "בועט" – 7 לילות ישימו את המילה "בועט" בתת-כותרת של הראיון איתך בלי שתחול עליך שום חובת הוכחה. מוזיקאים מכל קצוות הקשת המוזיקלית רוכבים כבר שנים על ניימדרופינג של להקות שהם כנראה אכן מעריצים, אבל איפשהו בדרך משלב החזרות לשלב המאסטרינג נשכחה מהם הסיבה למה. גדי אלטמן, סולן הבוטן המתוק, גדל בקיבוץ ובוודאי מכיר ויודע "מסיבת קיבוץ" מה היא. אתם יודעים, כזאת שבה הדיג'יי יכול פשוט לשים בריפיט את כל Ten של פרל ג'ם וללכת לישון. אבל כשהוא טען שהלהקה שלו מנסה לשחזר את הצליל של "כל הפרל ג'ם שחטפנו כשהיינו ילדים", על איזה שירים של פרל ג'ם בדיוק הוא מדבר? המנעד של בוטן מתוק נע בין המנוני זעם ילדותיים כמו "תמותי זונה" לבין בלדות ניקלבק-יות מלודרמטיות כמו "כל מה שנשאר". מה לזה ולפרל ג'ם? אם כשהם אמרו שהם "גראנג'" הם התכוונו שהם מנסים ליצור מוזיקה שאתה יכול להאזין לה כילד אבל תתבייש בה כמבוגר – הם השיגו את המטרה.



6. איפה הילד
"נעים להיות עצוב/ בתפקיד האהוב/ שעלי הוא כל כך אהוב". השורה הזו מצמררת אותי היום כמו שהיא צמררה אותי לראשונה כששמעתי אותה לפני 17 שנים. אם זו היתה שורה מתוך אלבום בכורה של חבורת נערים אולי הייתי סלחן, אבל היא נכללה באלבום השלישי של להקה, שלפי האגדה, ייבשו אותה שלוש שנים עד שעשו לה תקליט. איפה הילד התחילו יחסית לא רע (אם אתם סולחים על משפטים כמו "איפה הרוח? אולי בשדה"), אבל הלכו והתדרדרו. לא סתם התדרדרות, אלא כזו הדרגתית ולא מורגשת שתופסת אותך לא מוכן ברגע אחד מכונן עם שורה אחת חורקת. או אז אתה מבין שחמי רודנר הוא לא מי שרצית לחשוב שהוא כשהיית בן 13. אחר כך כשהם התפרקו והוא הוציא את "גאולה", אתה בכלל מרגיש מרומה ולומד לעולם לא להאמין שוב למבוגרים.



5. כנסיית השכל
מה עושה להקה שמיצתה את הכוח היצירתי שלה, אבל לא מעוניינת לפרק את הבסטה? לוקחת את הרפרטואר ומוסיפה לו כינורות. המהלך הכה שקוף הזה זיכה את כנסיית השכל בקהל חדש ובורגני אבל הרחיק מהם סופית את הנערים ששמרו להם חסד נעורים. זו רבותי ה-מהות של המושג הנשחק "התמסחרות". בישראל נערים לא מכניסים כסף, ההורים השבעים שלהם דווקא כן. אבל אם היה רגע אחד באלבום הכינורות המטופש ההוא, שבו הם נפלו סופית למלכודת הפתטיות, היה זה הרגע בו הם שילבו בין "ארבע העונות" של ויולדי ל"אביב הנצחי" שלהם. זו לא העובדה שהם תמיד שאפו לחבר בין תרבות גבוהה לנמוכה, זו העובדה שזה תמיד יצא להם עקום. ממש כמו החיבה לשירי משוררים, היציאות התמוהות באנגלית והרצינות התהומית שנשפכת להם מכל תו. ראבאק, אתם משדרות, לא למדתם כמה בדיחות מקובי אוז?



4. אסף אבידן והמוג'וז
נהוג להתייחס אל אבידן והמוג'וז כאל אחת ההצלחות הגדולות של עולם האינדי בשנים האחרונות, אבל הם גם אחראים לא קטנים לפילוג ולמיאוס של רבים מהמושג הזה - "אינדי". אז נכון שהם באמת עשו הכול באופן עצמאי, ונכון שהם הצליחו בענק, אבל מי בדיוק הקהל שלהם? אבידן והמוג'וז הם לא יותר מנייר לקמוס שמבחין בין חובבי מוזיקה אמיתיים לרודפי הייפים מהזן הסחי, שבטח הרגישו ממש מגניבים כשהלכו להופעת רוק בפעם הראשונה מאז אביב גפן בצמח כשהיו בני 13. הם גם אלו שנפלו בפח כשחשבו שהגימיק הזה שהוא עושה עם הקול זה שירה (זה לא. אבל זה שירת אותו טוב גם בג'וב הקודם כמדבב סרטים מצוירים). והם בדיוק אלו שלא אכפת להם שרוב השירים שהוא כותב נשמעים אותו דבר.



3. התקווה 6
האם ג'ה יכול לברוא רגאיי כל כך גרוע שאפילו הוא לא מסוגל לעשן מספיק כדי לשמוע? הנה שאלה הרבה יותר טובה לשאול את אלוהים מאלו שיש לתקווה 6, במידה ויפגשו אותו. הם חשבו לשאול אם "גן העדן הוא רכוש פרטי שלך או לא?" ו"מנין אנו באים - מהקוף או מהנמלה?". אתם מבזבזים את הזמן של הקב"ה, חבר'ה. תמשיכו הלאה, יש פה תור. במיטב המסורת הישראלית של לקחת ז'אנר מוזיקלי ולבצע אותו בצורה שהכי חוטאת לאג'נדה המקורית שמאחוריו (ע"ע ההיפ-הופ המיליטנטי והשבע של סאבלימינל), התקווה 6 הוא הרכב רגאיי שנהנה להשתכשך במים הרדודים של נושאים שלכאורה בנו את הז'אנר, כמו אמונה ופוליטיקה, רק בלי להגיד עליהם שום דבר משמעותי. כמו שאין להם שום דבר להגיד לאלוהים, הם מבזבזים שיר שלם על גאידמק בלי שיהיה להם את הביצים להגיד משהו באמת החלטי לגביו (הוא עשיר והוא קונה כלי תקשורת, אבל היי, הוא בנה את עיר האוהלים ובזכותו חיילים צופים במונדיאל). הם מקדישים שיר שלם לבחירתו של אובמה לנשיא וכל מה שיש להם להגיד עליו זה שבא להם לזיין את אשתו והם היו רוצים שיעשה בשבילנו את העבודה באיראן ("עכשיו תוציא את החיילים מקבול ובגדד – שלח אותם ישר לאחמדיניג'ד!"). האם אלה שירים ציניים או רציניים? הם צוחקים עלינו או עושים צחוק מעצמם? כל זמן שהתקווה 6 לא יצליחו להחליט, הם ימשיכו לשחרר שירים שתוחלת החיים שלהם קצרה כמו דפי העיתון שמהם נשלפו הרפרנסים. אם לתקווה 6 היה משהו אמיתי להגיד על גאידמק, אובמה או דודו טופז, אז אולי היה אפשר לראות בשירים האלה משהו מעבר לניימדרופינג.



2. בית הבובות
לבית הבובות מגיע מקום גבוה ברשימה פשוט כי הם תמצית מגמת הרוחניות בשקל שפשטה במיינסטרים הישראלי של שנות האלפיים. ואצלם זה הכי פחות אמין מאצל כולם. עם מוש בן ארי אתה יכול באמת להאמין שהוא חושב שהוא שאמאן. עם אהוד בנאי אתה יודע שזה בא מהיהדות. אבל הרוחניות של בית הבובות היא רוחניות של יום אחרי אקסטה בגואה כשאתה מדליק איזה פייסל כדי להלחם בכאב ראש. עצם הרעיון של לקחת איתך את המסקנות מאותו הרגע ולבזבז זמן אולפן יקר כדי שתוכל למכור אותם לאנשים הוא יומרני בצורה מרגיזה. כבר באלבום הראשון חווית ההאזנה הרגישה כמו התקלות מקרית עם מכר שבדיוק ראה את "הסוד" וחייב לדבר איתך על זה (ציטוט רנדומלי: "כי בחיים הכל עובר, מטעויות למד והשתפר, מה שקולך הפנימי אומר – זאת האמת שלך"). זריקת העידוד שהם קיבלו אחרי הצלחת האלבום רק הקצינה עוד יותר את הנטיות המטיפות-לשאנטיבאבא שלהם. תגידו מה שתגידו על מוש בן ארי, אנחנו מבטיחים לכם שלא תמצאו אותו עם עותק של "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" בכיס. במקרה של "בית הבובות", יש מצב שהעותק המשומש שהם מצאו בטיול הוא זה שעודד אותם להתחיל לכתוב מוזיקה.




1.    סינרגיה
כשערכנו את הרשימה התלבטנו באיזה מקום, אם בכלל, לדרג את היהודים. בסוף החלטנו לתת להם ליהנות מהספק ולא להכניסם לעשירייה. אבל שזה לא יטעה אתכם, ביהודים זורם די אן אייי של מוזיקה מחורבנת. מה קורה כשמזקקים את הדי אן איי הזה? מקבלים את המוטציה שנקראת סינרגיה. כמובן שאת השיט שסינרגיה עושה היא לא המציאה בעצמה, לא ניתן לה את הקרדיט. הם בסך הכל חיקו גל מוזיקלי של מוזיקה מחורבנת מארצות הברית. העובדה שסימפל פלאן חוזרים להופיע בישראל מוכיחה שסינרגיה הם לא הגורמים לטמטום ילדנו, הם רק סימפטום. כן צריך לתת להם את הקרדיט על אימוץ הז'אנר בחוסר סטייל: תחשבו על סימפל פלאן מחדשים את שלמה ארצי ומופיעים עם רמי קליינשטיין. חבורת ההייטקיסטים מאותגרת האופנה הייתה יכולה להישאר גג חולף במחסן הרעיונות הגרועים, אבל לא. הם הצליחו. אמנם לא ברמה שב-2012 יש להם משקל כלשהו בתרבות הישראלית, אבל מספיק כדי שביום מן הימים הם יתקמבקו וזה יקרה בקיסריה. רק צריך שהילדים המטומטמים שאהבו אותם יהפכו למבוגרים מטומטמים עם כסף, הנוסטלגיה כבר תעשה את השאר. וכשזה יקרה... אני חושב על זה ולא נושם.

97 תגובות:

  1. ענק!!! כל מילה בסלע.
    הסתייגות קטנה- איפה הילד עשו בשני האלבומים הראשונים שלהם דברים מעולים, שראוי עבורם לתת להם קצת יותר קרדיט.
    שיר כמו "זוהי סדום", שהוא אחד הטובים ברוק הישראלי, או "אהובה הקטנה" שגם בו יש ייחודיות ויופי.
    אבל שוב, חוץ מזה, מאמר חד וקולע שמבטא נכון את כל מה שרע בלהקות המצליחות במוסיקה הישראלית.

    השבמחק
  2. מעוניינת להוסיף לרשימה את "היהודים" - מופע האיימים של ד"ר רייקי לשנת 2012 בבימת רוק העצמאות או כל בולשיט אחר קרוב לביתכם. כתבה מרעננת ! סח -תיין |1

    השבמחק
  3. מעולה, בדיוק הבחירה שלי, רק שהייתי מחליף את איפה הילד באלג'יר.

    השבמחק
    תשובות
    1. חביבי אתה מזכיר קצת את כותב המאמר...
      קוטל להקה שבטוח לא האזנת למילים וללחנים הבאמת מושקעים שלה.

      מחק
  4. צודק אבל האלבומים הראשונים של פונץ' מעניינים מאוד, ואבטיפוס היא להקה בכלל לא רעה לז'אנר הסופט רוק

    השבמחק
  5. גדול!!! רק שאני לא הכי מסכימה עם איפה הילד.. הם דווקא עשו משהו טוב בשנים הזוהרות שלהם. היה קשה לי להסכים.

    אבל כל השאר- לא יכולת להסביר זאת בצורה מדוייקת יותר!

    השבמחק
  6. מדהים שאתה מרשה לעצמך לבקר, להשמיץ וללגלג על אלו שיוצרים, כותבים וזוכים להערכה.
    יותר ממה שאפשר לומר על אפס שמסתתר מאחורי שם בדוי שלקוח מהחבובות.

    השבמחק
  7. אסף איבדן והמוגוס הביאו בשורה חדשה למוזיקה הישראלית ויצרו מופעים בועטים ומוזקלים להפליא. אסף אבידן הוא אמן בנשמה , ודרך אגב אם אתה מעודכן המגזין הרולינג סטונסט בחרו בו כמשיח החדש של המוזיקה

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה מגזין? עם כל הכבוד לרולינג סטון (לא מזלזל במה שטוב בו ויש לא מעט) - המגזין הזה בצורה מגמתית בוחר בדברים הפופולריים ביותר ובאלה שלקחו את המוסיקה האוריגינלית ועשו לה התאמה לבריטניה\אמריקה תוך דריסה של האורגינל עצמו (יש יוצאי דופן אבל המגמה ברורה - התמסחרות של עולם המוסיקה)

      רולינג סטון הוא דוגמא וסיבה עיקרית לזה שהיום כל ילד מחזיק גיטרה אבל הנדריקס הוא כבר לא יהיה, אנשים יודעים מי זה רוג'ר ווטרס אבל הם לא יודעים איזה דברים מדהימים הוא שמע מגרמניה וצרפת שחלחלו ל UFO, וסיבה עיקרית להיווצרות דברים כמו כוכב נולד ו The Voice.

      מחק
    2. רולינג סטון המקסיקני, לא האמריקאי
      וזה אומר הכל.

      מחק
  8. אנונימי, צודק, לא ממש מצחיק, לא ממש צודק, חלקית מסכים כי סינרגיה באמת מעציבים אותי יותר מכל דבר אחר בעולם - שזה אפילו יותר עצוב.

    השבמחק
  9. מה אם אלקטרה? גם ראויים להכלל ברשימה.
    כל כך הרבה הייפ (קרובים לצלחת), בשביל שירים חסרי עומק

    השבמחק
  10. הבעיה בעיני היא שערבבת בין להקות באמת מחורבנות לבין להקות שהן סתם אוברייטד בעיניך. אני מבין שרצית להימנע מהרשימה הבנאלית של הפיל הכחול-סינרגיה-בוטן מתוק, שהן מטרות קלות לחציך השנונים, אבל לערבב אותן עם פונץ' (בחייך!) וכנסיית השכל זה מאוד בעייתי בעיני.

    השבמחק
    תשובות
    1. דור ממש צודק. הכתבה שלך שנונה ומעוררת הזדהות אבל קצת עשית סבתוכה בתוך הרשימה שלך. לא קיים מקום בו אסף אבידן ובוטן מתוק יהיו באותה רשימה, או התקווה 6 וכנסיית השכל !!!
      באמת בן אדם, נראה לי שסתם ניסית להיות כותב/מבקר רשע סגנון בריטי אמריקאי שהקורא הממוצע למד לאהוב.
      מה אתה אומר דור אפשר להגיד שהכותב שלנו התמסחר בכתיבתו?

      מחק
    2. לטעמי, אתה מבלבל בין ביקורת (לגיטימית לחלוטין) לבין "לא מפרגן". יש הרבה גוונים בין קטילה גמורה ומוחלטת בשם "חוסר הפירגון" לבין ביקורת שיש בה סוג של טעם.

      לדעתי, כתיבת ביקורת (לגיטימית), ולא כל שכן סתם כניסה סתמית בלהקות כאלה ואחרות, אינה יכולה להיכתב באופן אנונימי ולזכות ליחס של הערכה. בשתי מילים: לא רציני.

      במובן הזה, כל הטקסט שלך הוא פשוט טוקבק פחדני בעילום-שם, טוקבק שהתארך יתר על המידה, וחבל שכך - כי בין השורות אתה כותב כמה דברים מעניינים, או לפחות מעוררי-מחשבה.

      נ.ב.
      כנסיית השכל אחראית לשניים מהאלבומים היפים ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית. גם איפה הילד חתומה על "זמן סוכר" הנפלא. לאבטיפוס יש 5-6 שירים נהדרים בשני האלבומים שלהם. כשאתה מערבב ומוהל הכל מהכל, בשם "אני-שונא-את-כולם-כל-הלהקות-חרא" אתה בועט בתחת של עצמך. תחשוב על זה.

      מחק
  11. ומנגד, תראו מה הבלוגרים המוזיקליים שהבאנו מחו"ל הכי אהבו...

    NME עם 7 מיליון קוראים:
    http://www.nme.com/blog/index.php?blog=1&p=11989&title=israel&more=1&c=1?recache=1&t=1231311

    FAKE DIY עם 700,000 קוראים:

    http://www.thisisfakediy.co.uk/articles/blogs/boycotts-and-baklava-diy-travels-to-israel/

    השבמחק
  12. מעולה! אין מה להגיב מעבר לזה...

    השבמחק
  13. פשוט חוצפה לעשות מצעד כזה. במיוחד שיש פה כמה להקות שהיו חלק ניכר מהסצינה בימים הזוהרים שלהם...

    אני מקווה שמי שעשה את הרשימה מנגן כמו ארז נץ וכותב שירים ברמת ביאליק.
    אין לאנשים בושה תאמינו לי.

    השבמחק
  14. שכחת את ירמי קפלן.

    השבמחק
  15. על טעם וריח אפשר להתווכח, אבל לשים להקות כמו "איפה הילד", "כנסיית השכל" ו"פונץ'" ברשימה של "הכי גרועים שיש" זה ממש היסחפות. לשלוש הלהקות הללו יש אלבומים טובים, ואין ספק שבישראל קמו להקות הרבה יותר גרועות מאלו.

    השבמחק
  16. קשה לסכם מוסיקה ישראלית לרק 10 גרועים. לא הייתי שם את איפה הילד שם, ותכלס יש עוד מלא להקות שיותר גרועות מאלו שברשימה, אבל שמח לראות פוסט כזה שלא מתחנף למוסיקאים ישראלים כנהוג בארץ.

    השבמחק
  17. שכחת את "היהודים". אבל חוץ מזה אני חושב שקלעת בול.

    השבמחק
  18. מה אתה ליצן? מה עם מרסדס בנד???? או שהם גרועים מידי גם לדירוג הזה
    ד"א הפיל הכחול להקה בת זונה אי אפשר לשפוט אותם על שיר אחד

    השבמחק
  19. אני חושב שהגדרה טובה יותר תהיה להקות הכי אוברייטד

    השבמחק
  20. חוץ מההתאכזרות המיותרת לפונץ' (אתה לא יכול להתכחש לכמה שירים ממש טובים שהחבורה הזאת יצרה) ואיפה הילד (זמן סוכר אלבום אדיר, לא משנה מה תגיד)- מסכים איתך על הכל.

    השבמחק
  21. תענוג לקרוא, הרוב מאוד מדוייק. אצלי בפייס הרבה אמרו שהיה צריך להחליף את איפה הילד במשינה, ויש בזה משהו, אבל מעבר לזה - נכון ומדוייק, וכתוב מצויין. בראבו

    השבמחק
  22. סוף סוף! האמת על אסף אבידן :)
    המלך הוא עירום. ועושה חרא מוזיקה.

    השבמחק
  23. מסכים כמעט אם כל מה שכתוב. פרט ל"איפה הילד?" שלמרות אובדן המוזיקה שלהם, עדיין נחשבת בעיניי ללהקה מעולה. קלעתם אחד אחד ללהקות הגרועות. ובכלל אני חושב שדי סיכמתם את זה בצורה יפה!

    השבמחק
  24. מסכים עם הרבה ממה שכתבת אבל ערבבת קצת בנושא "איפה הילד ו "כנסיית השכל" עשו דברים מעולים ומבחינתי איפה הילד הם אבן בסיס להרבה להקות רוק שהגיעו אחריהם. זה ששני הלהקות התמסחרו בשלב יותר מאוחר בשביל לפרנס את עצמן זה אין ספק אבל אין בהחלט לא ראויות להיות ברשימת עשרת הגרועות.
    אם אתה מתייחס להתחלה של איפה הילד אתה יכול לשים אותם אולי אפילו בעשרת הגדולות משנות התשעים ועד היום!

    השבמחק
  25. כל הדירוג הזה לא ערוך בצורה מדוקדקת עם ניתוח מוסיקולוגי, תרבותי וסוציולוגי. אבל זוהי דרכם של מבקרי מוזיקה בארץ שלא מבינים באמת שום דבר במוזיקה ואין ביניהם שום שיח משכיל, חוקר וכנה. דירוג דבילי וחובבני.

    רוני

    השבמחק
  26. וואו. אתה כזה מגניב, קטלת את כל הקונצנזוסים גם כשזה לא מוצדק.

    יומרני.
    שימוש מוגזם במילה סחי.

    השבמחק
  27. תתביישו, איזה מן קונספט זה בכלל? כל הכבוד שהכנסתם את איפה הילד, אחת הלהקות הפורות והמשפיעות שהיו במוזיקה הישראלית. מי טרח לכתוב את ערמת השטויות הזאת אני לא יודע אבל בטוח שזה משיקולים של כותרת מגניבה ו"לא סחית", הרבה יותר מאשר איזשהו יומרה משוערת לגרד אמת על תעשיית המוסיקה בארץ, שאין ספק שלכותב הכתבה לא אכפת ממנה, ולא מעניינו לפרגן לה. תתביישו, ולכו תכתבו על פופ אמריקאי מצליח, אולי זה יביא יותר רייטינג ויתחבר אם המגמה הכללית של לסגור את התרבות בארץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. להגדיר את איפה הילד כלהקה פורה זה קצת מוגזם. ואם כבר נלך עם זה, אולי זה מה שמוביל באמת לאפשר שורה מביכה שכזו - פוריות יתר ללא כל בקרה וביקורת עצמית. במידה והיא אחת הלהקות המשפיעות שהיו כאן אני גם בספק, במידה וכן, אז הייתי אומר שאני מתקשה לראות איזו מורשת שיש יותר מדי מה ךהתגאות בה.

      מחק
    2. שווה ההי אולי לערוך שתי רשימות נפרדות, הרי זה לא שחסר כאן זבל לבחור מתוכו, של להקות מחורבנות (היינוו בית הבובות/סינרגיה) ודומיהן לצד להקות מוערכות יתר על המידה. זה אולי היה מרגיע כאן את כל הצקצקנים בטוקבקים לגבי השעמום התפל והנוראי של איפה איילת ומאפשר התייחסות גם לעוד להקות כגון מוניקה סקס (העאלק אלטרנטיביים) ולרבות אחרות, אבל באמת שקצרה היריעה מלהכיל. איך שלא, תענווג צרוף לקרוא.

      מחק
  28. שיו - איזו כתבה cool
    כאילו קטלת את כל מה שאפשר כזה
    אתה בטח מה זה מגניב כזה
    תזמין אותי לבר מצווה שלך?

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא פשוט לא אוהב רוק הוא יכל לרשום את זה בתחילת הכתבה ..

      מחק
  29. בקיצור אתה שונא מוסיקה ישראלית ולא מבין כלום במוסיקה וברוק בכלל.
    תחזור לאבן הקטנה שזחלת ממנה, תולעת קטנה.

    השבמחק
  30. אננסונימי מימי5 באפריל 2012 בשעה 13:57

    לא מסכים עם כל הבחירות אבל עדיין כתבה טובה והרבה פעמים גם קולעת

    העם דורש עוד כאלה!

    ומי שלא יכול לקבל ביקורת על הלהקה החביבה עליו באמת יש לו בעיה

    השבמחק
  31. וואו, בלוג של טרול! לא ידעתי שיש דבר כזה.

    השבמחק
  32. ענק גאוני כל מילה בסלע
    אפשר באמת להוסיף את היהודים
    אבל זה כל כך מבריק שאפשר לקרוא את זה ולמות

    השבמחק
  33. כתבה מעולה.
    מודה שאני אוהב את 'איפה הילד' ואת הדיסק הראשון של אסף אבידן והמוג'וס, אבל אפילו אני לא יכול להשאר אדיש לשנינות הזו.

    well done!

    השבמחק
  34. זה נכון. בישראל עושים מוסיקה בשביל הכסף. ההתמסחרות של כנסיית השכל והסחיות של אבטיפוס הן דוגמה מצויינת. יצא לי לאחרונה לראיין את אייל שכטר, סולן אבטיפוס, בביתו, במושב בשרון ("סביון זה של עשירים זקנים, ופה החינוך יותר טוב"). ליד בריכת השחיה ("הלכנו על משהו סמלי, רק שיהיה לבנות איפה להתרענן בקיץ, לא רצינו לנקר עינים"), הוא סיפר לי על השנים הטובות והשנים הרעות.

    "בסוף כל מה שנשאר לך מזה זה קצת כסף בבנק. אין תהילה, אין פירגון, הקהל בוגדני. אז בשביל מה להתחיל בכלל, אם זה לא מביא לחם לשולחן?"
    סוכנת הבית בדיוק הגישה סלסלה עמוסה במאפים: לחם דגנים, פוקאצ'ות, מחמצת שאור ובאגטים טריים.
    "בשלב מאד מוקדם של הקריירה שלנו הבנו שמוסיקה זה מאד נחמד, במיוחד אם יש לך כישרון, אבל כדי להתפרנס צריך לחשוב כלכלי." ממשיך שכטר לפרוש את משנתו, תוך שהוא מורח תועפות חמאה על לחמניה ריחנית. "לא ויתרנו על עקרונות, לא מכרנו את עצמנו בזול, בסך הכל עשינו מה שהקהל אהב, והקהל נהנה לשלם, זה הכל".
    בדרכי החוצה, שכטר ליווה אותי אל החניה, אליה גלשה באיטיות מרצדס שחורה ומבהיקה. לא, זאת לא המכונית שלו ("אני בכלל איש של אאודי, כולם יודעים את זה, זה מטורף להוציא מיליון שקל על מכונית, כשבעשרים-שלושים אחוז פחות אתה מקבל הרבה יותר אוטו", מצטנע אייל). נהג צחור כפפות יצא ופתח את הדלת האחורית, ממנה יצאו שרון הולצמן, חברו לשעבר ללהקה, אף הוא כבר מזמן הפסיק לספור שטרות קטנים, ואסף מרוז, המתופף של "איפה הילד", שלאחרונה התפרסם בתור מי שלא זכה במכרז לקניית הדירה של אהוד ברק באקירוב. מעטים יודעים שמרוז התחיל את דרכו עם "אבטיפוס", אי אז בשנות השמונים, בקריות.

    "יש לנו פרלמנט כזה, פעם בשבועיים", מספר אסף. "בכל פעם נפגשים אצל מישהו אחר, מעלים זכרונות נוסטלגיים מרוקסן", "מחליפים מרשמים לתרופות", מתבדח שרון, "ובעיקר חוזרים ומזכירים לעצמנו שאפשר גם להרוויח ממוסיקה אם קצת מתמסחרים" מסכם אייל.

    השבמחק
  35. ניכר, שכמו שאפשר היה לנחש, טוקבקיסטים שאוהבים מוזיקה גרועה אינם מודעים לכך שהם אוהבים מוזיקה גרועה. "אסף אבידן גרוע? מה פתאום! אני אוהב אותו - הוא שר באנגלית ונשמע כמו ג'אניס". הוא כמובן גם מכיר כמעט שיר שלם של "ג'אניס".

    השבמחק
  36. זכותך לבחור במי שאתה רוצה כלהקות הגרועות ביותר ולנמק את בחירותיך בנימוקים אינפנטיליים כאוות נפשך. אבל מבקר שבוחר באנונימיות מסריח, ולא רק מבית השחי. מבקר הוא לא טוקבקיסט. הגיע הזמן לשרטט מחדש את הקווים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תכלס!!! מה עם כללי המשחק???

      מחק
  37. שמע, אולי באמת המצב מבחינת מוזיקה בארץ לא הכי טוב, אבל באמת. בית הבובות? אסף אבידן? איפה הילד? כנסיית השכל? פשוט לקחת להקות גרועות, להקות שאתה לא אוהב ולהקות שכנראה מעריכים יותר מידי, סידרת ברשימה יפה יפה והתחלת לכתוב חרא על כל אחת מהן. אמנם בשפה גבוהה עם ביטויים ומטאפורות, אבל גם כששמים על חרא דאורדורנט הוא נשאר חרא.
    אתה ועוד חלק מהמגיבים כאן פשוט הולכים וקובעים מה זה מוזיקה טובה. מי אתם בכלל שתקבעו מה זה מוזיקה גרועה ומה זה מוזיקה טובה? לדעתי הכינורות ב-"כנסיית השכל"" הוסיפו ולדעתי "בית הבובות" מגזימים עם הקטע של הטיול להודו ואולי לא הכי התבגרו מאז, אבל המוזיקה שלהם עדיין מעולה.
    בקיצור, תשתמש מידי פעם במילה לדעתי. כי מה שאתה כותב לא חקוק בסלע, זו פשוט דעה של מישהו עם גישה לאינטרנט וכנראה תסביך אלוהים מסויים, שמרשה לעצמו להיות המילה האחרונה בעולם המוזיקה הישראלית.
    חג שמח.

    השבמחק
  38. מעולה, אבל אני חושב שצריך להוציא משם את אבטיפוס ולהכניס את מרצדס בנד.

    השבמחק
  39. דנב ברגר!

    השבמחק
  40. איך שוטי הנבואה לא חולקים מקום עם התקווה 6, הם גם רוחניקיים בעשר אגורת וגם עושים רגאיי מזעזע שג'ה על אקסטזי לא יצליח לראות בצבע ורוד.

    השבמחק
  41. יצאת טרחן
    אם הבלוג הוא לא מפרגן באסנס שלו אז אני לא מפרגן לפוסט
    צריך להודות שנתת כמה גרועים, כמו מלודיות פשוטות של פונץ'
    לבקר זה קל, אבל ליצור מוזיקה פופולרית זה קשה

    השבמחק
  42. כ'כ מתנשא. זה מה שנורא היום שבמקום להמליץ על מוזיקה טובה אנשים נהנים מלקטול אחרים על מנת להראות כמה שהם מגניבים.
    זה לא שאני אוהבת את הפיל הכחול או משהו כזה ואני חייבת לציין שאני שומעת כנראה את רוב המוזיקה שכותב הפוסט הזה כתב.. אבל אני בחיים לא אלכלך ככה ברשת על אנשים שזו היא הקריירה שלהם. צריך להיות מאד אנוכי בשביל לרשום פוסט כזה. תחשבו קצת על מי שעומד מאחורי צגי המחשב..

    השבמחק
  43. יא אללה איזה פלוץ

    השבמחק
  44. אם אלה הדעות שלך במוזיקה (עם חלק גדול אני מסכים אבל דווקא יש הרבה חרא שאני חושב שמוגזם שמישהו שכנראה קורא לעצמו מבין במוזיקה מזיין את השכל על כמה להקות חרא בלי שום הצלחה עצמית) הייתי רוצה לראות מה ה10 להקות הכי טובות לדעתך? מה תכתוב שלמה ארצי? בן אדם עם לחן נחמד ומילים בזבל... עזוב שטויות אבל מתעצבן שהם קוראים לעצמם בג'אנר מוזיקלי שהם לא... שיהיה להם בכיף עם המוזיקה שלהם טובה והמילים שלהם עם אפילו הכי קצת משמעות לא כמו שלמה ארצי למשל: שוכר חדר מול הירח בלה בלה. אז פנאן למה לקטול מוזיקה טובה?

    השבמחק
  45. גדול! מצאתי את האפיקומן של פסח עם כתיבה יותר חריפה מחזרת רדיואקטיבית. הרווחתם ביושר לינק חדש, ושתהיו בריאים עם כל המוזיקה הזוועתית שאתם נאלצים לשמוע. מגיע לכם פרס מהנשיא על הסבל.

    השבמחק
  46. שכחת את שב"ק ס'

    השבמחק
  47. אמנם יש לי כמה הסתייגויות מחלק מן הדברים שכתבת, אבל בלי קשר לזה - אחד הטקסטים היותר שנונים שקראתי בזמן האחרון. פשוט אדיר. כבוד בנאדם.

    השבמחק
  48. איפה הילד לא יכולים להיות ברשימה הזו. גם לא פונץ'.

    השבמחק
  49. שכחתם משהו קצת חדש אבל מאד גרוע
    http://www.youtube.com/watch?v=yfF_zSS5O6c

    השבמחק
  50. פשוט יכלת להגיד שאתה לא אוהב רוק ישראלי ולא מבין בוא .. טוב שלא הכנסת לרשימה את כל להקות הרוק המוכרות ..

    השבמחק
  51. לא מסכימה לגבי פונץ'....

    השבמחק
  52. תכל'ס, אותי יותר מדאיגות הלהקות שהשארת מחוץ לרשימת "הלהקות הישראליות הגרועות בכל הזמנים" הזו.
    בא נראה מי (למשל) לא נכנסה לרשימה: משינה. אתניקס. היי-פייב. היהודים. בקיצור, חמודי, אתה פרובוקטור בגרוש. לא יותר מזה. כותב בשם בדוי, משתין על כל העולם כדי להראות שלהקות כמו "איפה הילד" לא מרשימות אותך. לפני כמה שנים המציאו לאדם כמוך ביטוי, נדמה לי שהניסוח המדוייק היה: "יאללה יאללה".

    השבמחק
  53. אין יותר גרוע מסינרגיה, רפש בהתגלמותו

    השבמחק
  54. הבטחת את הלהקות הכי גרועות ולא קיימת, אלה בוודאי דיסקים מאוד גרועים אבל לא להקות גרועות. איפה הילד הראשון היה דיסק מופתי, וגם כנסיית השכל הראשון. אחר כך באו דיסקים גרועים אבל זה קורה להרבה להקות. הפיל הכחול לעומת זאת היא באמת להקה גרועה לאורך זמן, וגם על להקות כמו סינרגיה אפשר להגיד שהיא גרועה לאורך זמן, וגם על אסף אבידן שהוא חיקוי חיוור של הווייט סטרייפס.

    השבמחק
  55. הי חבורה של מאונני מחשב - אני ממש סקרן לשמוע את חומרי המופת שאתם מוציאים מתחת אצבועותיכם האלוהיות....

    השבמחק
  56. טרוליזם לשמו. אי אפשר לקרוא לזה אחרת אם הוא/הם אפילו לא טורח/ים להתייחס לטענות שעולות בתגובות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנחנו מרגישים שהפוסט מדבר יפה מאוד בעד עצמו, וחוץ מזה הדיון פה מתנהל מעולה גם בלעדינו.

      מחק
  57. לכותב הכתבה, יש לי ביקורת בונה בשבילך, אתה דביל.

    השבמחק
  58. הדבר היחיד שיש לי להגיד זה שאתה בור מתנשא שלא מבין כלום במוזיקה טובה. לא מפרגנת

    השבמחק
  59. כל כך נכון- יותר משזה נוראי ומבחיל לשמוע מה"יצירות" המדוברות זה עצוב-מכה יגון להבין שאנשים בני דם צרכים וצורחים ביחד איתם

    השבמחק
  60. מעולה! העליתי לפייסבוק שלי לינק. והמגיבים הלא מפרגנים פה זה הכי מצחיק, ילדים עם שגיאות כתיב שחושבים שהם יודעים מוזיקה טובה מהי.

    השבמחק
  61. נהדר. "הפיל הכחול", "סינרגיה", "בוטן מתוק" ו"בית הבובות" הן אמנם מטרות קלות. אך האומץ הנדרש בכדי להכניס ללב ליבה של הצביעות של "התרבות האלטרנטיבית" - גם להתרפקות על מיתולוגיית הרוקסן השקרית, אשר כוללת את כל זוועות "איפה הילד" ו"אבטיפוס", גם לאסף אבידן ובמיוחד גם ל"פונץ'" ראוי להערצה.

    מדובר בלהקות בלתי נסבלות שאיש איננו שומע והעיתונאים מהללים, במיוחד מאחר ומדובר בקולגות שלהם. מוזיקאים ועיתונאים אחרים מפחדים לדבר מפחד להרס הקריירה המקצועית שלהם. הייתי מוסיף לכאן גם את "מוניקה סקס" ואת "אטליז", אבל אי אפשר להספיק הכל ברשימה אחת. בקיצור, כל הכבוד.


    אשר לכנסיית השכל - אלבום הכינורות בהחלט בלתי נסבל, אך קשה לקחת מהם את "קח שירים" ואת "דברים בלחש".

    השבמחק
  62. נפלא! גם אני בעד הוספתה של מרסדס בנד.

    השבמחק
  63. יש לך 242 לייקים!! וואו!! עזוב, גם התחום של העלאת פרות קדושות על מנגל כבר מיצה את עצמו. תוסיף לכותרת את המילה "לטעמי" ותסגור עניין. אין אחד שאוהב להקה אחת או שניים מהרשימה הנ"ל וילך לשרוף את הדיסקים שלה אחרי הקריאה של הפוסט הזה. אז למי בכלל אתה כותב?

    השבמחק
  64. אתה לא מבין כלום במוזיקה גרועה, זה בטוח!
    הלהקה כמעט הכי גרועה בארץ זה 'בית מטבחיים 6' ולא 'בית הבובות'!
    http://www.facebook.com/worst.band.almost

    השבמחק
  65. שיט, איפה גאיה?!
    אבל היה תענוג לקרוא

    השבמחק
  66. הצלחת במיומנות של מנתח כירוגי לתפוס את כל מה שרע ברוק הישראלי, לא הכרתי את הבלוג הזה לפני ואני חייב להגיד לך שאתה מבריק!

    השבמחק
  67. חברים יקרים מה עם אתניקס???? אולי על שמה נקרא המצעד הזה? היא ההשראה לכל מה שרע במוזיקה הישראלית. האמא הגדולה של להקות הקקה. רוח הקודש של הזבל.

    השבמחק
  68. לא כל-כך אוהב את הרעיון של ביקורות שליליות כי אני מאלה שמחפש המלצות מה כן לשמוע ולא מה לא לשמוע, אבל כל עוד הכתיבה ברמה, סבבה. חוץ מזה היה שווה לקרוא רק כדי להבין שעד היום התייחסתי לבוטן מתוק בקרקס ולבית הבובות כאל אותה להקה.
    עכשיו אני הולך לבדוק מאיפה הושאל הביטוי הצד הנכון של הכביש כדי לראות אם אני צריך להעלב מזה שאני מת על פונץ'.

    השבמחק
  69. מאוד מדוייק. הייתי מוסיף גם את האלבום הראשון של רוקפור. אי אפשר להאמין שזאת אותה הלהקה. האיש שראה הכל אחד מהאלבומים הישראלים הכי טובים בכל הזמנים אבל אלבום הבכורה אסון.

    השבמחק
  70. סוף סוף מישהו מדבר לעניין! עוד יצאת רחמן ורשמת רק 10 מתוך הביצת התת תרבות שרק לוקחת את המושג "מוזיקה" לדבולוציה.
    אחי, בירה עלי :)

    השבמחק
  71. איך אתה לא מתבייש לכתוב דברים כאלו על סינרגיה??? הגיטרות המנסרות שלהם וקצב התופים המטורף גרם לי להבין מה זהרוק אנד רול אמיתי של אנשים רגישים שעברו דבר או שניים בחיים. לפעמים כשאני הולך ברחוב ברמת החייל עם ה10ביס שלי לאכול צהרים והמבט שלי מצטלב עם חובב סינרגיה אחר, נותנים חיוך או קריצה וממשיכים הלאה, קצת כמו במועדון קרב. 
    רון הופמן you rock!

    השבמחק
  72. יש לך טעות ממש גדולה בבחירות שלך!
    אם להקות כמו אסף אבידן, בית הבובות, איפה הילד וכנסיית השכל מופיעות ברשימה פה, רואים שהטעם המוזיקלי שלך מזעזע בגרוש.
    ואם אתה חושב שאני טועה, כבר תדע שדווקא יש להקות גרועות באמת ושמותיהן הם: היי פייב, גיימבויז, האחיות פיק וכל הפופ הרדוד שיש פה בארץ... אה, נכון, זו בטח המוזיקה שאתה כנראה שומע, אז טבעי שלא תפרגן ללהקות שבאמת ידעו/יודעות לעשות מוזיקה...

    השבמחק
  73. יא וולי! צחקתי כל כך כמו שמעולם לא צחקתי בפני איזה בלוג :)

    השבמחק
  74. רשימה יפה!

    לדעתי קצת עשית עירבובייה בין להקות גרועות, להקות שעברו מטמורפוזה שלילית וסתם להקות שהן לא הטעם שלך. הכל בטעם הטוב אבל יכולת לדייק יותר עם להקות שהן באמת מחוץ לתחום. (שוטי הנבואה, אברהם טל, אינפקציה, ההרכב החדש של מרסדס בנד וגם לדעתי יש מקום לתת כבוד לילדותיות של שבק"ס ומוקי...)

    השבמחק
  75. חוץ מאבטיפוס שלטעמי הראשון שלהם הוא אחלה של אלבום אתה צודק בכל מילה...
    אבל הייתי מוציא את כל הלהקות שהתחילו טוב והתמסחרו בשנים האחרונות ומוסיף את הזבל עכשווי שהתחיל חרא

    השבמחק
  76. יצאת חצי מעפן אבל יאללה , היה נחמד לקרוא . נראה שאתה לא אדם שמבין במוזיקה באמת ולא כל כך שמעת את האלבומים הראשונים של כל אחד מההרכבים ( בטוח שלא קראת את הטקסט) מה שלא יהיה אם אתה בקטע של כן לפרגן שלח לי מייל ל
    oren.mintz@gmail.com ואחרי בדיקה שאתה מסוגל אולי נכניס אותך לצוות כותבים של אתר בילויים www.biluim.co.il

    השבמחק
  77. אחרי כל הלהקות שפסלת אני לא יודע מה נשאר לך... אתה בטח שומע בפטיפון שלך "התרנגולים", להקה שהגיעה לשיאה איפשהו בשנות השישים.

    בית הבובות? כנסיית השכל? אסף אבידן?! אם אתה לא מפרגן לאומנים כמו אביב גפן ועברי לידר, אז למי אתה מפרגן? לחוה אלברשטיין? שלום חנוך ואריק איינשטיין - האיחוד?

    השבמחק
  78. אני מבין לפי הביקורת שטום יורק מינימום כתב את הבלוג.

    השבמחק
  79. ידידי היקר המתיימר להיות מבין גדול במוזיקה, אתה בניגוד לכל הלהקות הנ"ל הקדשת את זמנך לציניות וסרקזם בעוד שהן הקדישו את זמנן ליצירה מקורית.
    אף אחד לא כפה עליך לאהוב כל סוג מוזיקה שהוא ואני במקומך הייתי יושב ועושה חשבון נפש מאוד רציני עם עצמי לפני שהייתי מחליט להעביר ביקורת בפומבי על 10 אומנים שונים.

    תהיה בטוח שרוב הלהקות האלה לא חיות באיזה קייטנה וחלק מהאנשים האלה הקדישו את חייהם ופרנסתם כדי לספק יצירה מקורית בישראל האכזרית. אני לא יודע מי אתה אבל אני בספק אם אתה הקרבת כל כך הרבה בשביל מה שאתה מאמין בו.

    שחרר טיפה מהגישה המתנשאת

    השבמחק
  80. נהדר נהדר,הייתי מוציא את איפה הילד ומכניס את היהודים עם פוזת העלק מטאל המעצבנת שלהם

    השבמחק