יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

למה גל אוחובסקי צריך להפסיק לכתוב על מוזיקה


מאת: וולדורף וסטטלר
גל אוחובסקי צריך להפסיק לכתוב על מוזיקה. הנה אמרנו את מה שכולם חושבים כבר שנים. וזה לא בגלל שהוא לא רלוונטי. כלומר הוא לא רלוונטי, וזה כשלעצמו סיבה מצוינת לתלות את הנעליים, אבל איכשהו התרגלנו לחוסר הרלוונטיות שלו. העובדה שהוא כותב בטיים אאוט, מקומון תל אביבי בועתי, מקלה עלינו להתעלם ממנו. המפסידים העיקריים מחוסר הרלוונטיות שלו הם עורכי המקומון עצמו, שמקבלים את מה שמגיע להם על כך שנתנו לו להמשיך לשלוט במדור המוזיקה שלהם, על אף שכישרונות צעירים רבים נדחקו לפינה בשל כך.
צילום: אמיר מאירי
גל אוחובסקי צריך להפסיק לכתוב על מוזיקה, ויתרה מזאת לבקר אותה, כי הוא כבר לא אובייקטיבי. את הקרדיטים העיתונאיים שצבר בעבר לא ניקח ממנו. גם לא את אישיותו הצבעונית. אחרי הכול שני אלו אחראיים במידה רבה לדרך הארוכה שעשה מימיו ככתב עיתון העיר בשנות השמונים (כשהוא והעיתון עוד היו רלוונטים) ועד שהוזמן להצטרף למסדר אבירי השולחן העגול של צביקה כשופט ב"כוכב נולד". אגב, נגד המהלך הזה כשלעצמו אנחנו לא מתרעמים. אם זה מה שהוא רוצה לעשות כדי להרוויח את לחמו ולייצר לעצמו שם – שיבושם לו. לפחות נוכחותו שם מוצדקת יותר מזאת של מירי מסיקה. הבעיה היא שהוא לא הסתפק בכסף והתהילה שהפריים טיים הציע לו. אוחובסקי רצה לאחוז בחבל משני קצותיו ולהשאיר לעצמו את פרסטיז' המבקר (בינינו אין שם הרבה יותר מזה וגם זה כבר שחוק). וזה, כצפוי, מתכון לצרות.
לאוחובסקי יש חוזה מול "טדי". חוזה נחמד שהעניק לו עד כה מלבד תואר שופט גם תכנית יומית בערוץ 24. ל"טדי" יש חוזים עם אנשים נוספים מלבד אוחובסקי. פעם היו אלו אנשי טלוויזיה, בהמשך היו אלו מוזיקאים צעירים בוגרי התכנית, והמילה האחרונה היא מוזיקאים צעירים שאינם בוגרי התכנית. כאלו שאפילו "טדי" יכולה לנופף בהם בגאווה כזמרים ש"הצליחו בזכות עצמם". כמובן שזו שטות מוחלטת כי כשגוף חזק כמו "טדי" מנופף בך זה הכל חוץ מ"בזכות עצמך". זמר שמתאים בדיוק לתואר הזה הוא נתן גושן. ונחשו לאיזו מערכת התגלגל הדיסק החדש שלו? נכון מאוד. למערכת של טיים אאוט. מהלך לא מובן מאליו, שכן מבחינת הפריסה התקשורתית לא ציפינו לקרוא על אליל הילדות במקומון הברנז'איסטי. מאקו – כן. ווינט – כן. אלו אתרים שמכוונים אל קהל היעד הטבעי שלו. אבל טיים אאוט הרי מתיימר לפנות לצד הפחות מיינסטרימי של הסקאלה. ממש כמו אתרים ומגזינים אחרים שהתעלמו באלגנטיות, או אחרים שכתבו ביקורת שלילית.
את מה שאנחנו חושבים על גושן הבהרנו היטב בפוסט מיוחד. כאן כאמור אנחנו מדברים על אוחובסקי, שמעל בתפקידו כמבקר כשפרסם ביקורת על אמן שמיוצג באותו גוף בו הוא מיוצג. אילו היה באמת אוהב את האלבום אולי זה היה נסלח. זה היה אמנם מחזק את חוסר הרלוונטיות שלו, אבל גם מעורר אמפתיה מסוימת. מסכן, בטח שטפו לו את המוח. או שאולי באמת דברים שרואים משם לא רואים מכאן. אבל הוא לא אהב אותו. אפילו שלא העז לומר זאת בקול רם, קל לפענח זאת בין השורות גם אם הקדיש לעניין שישה משפטים בלבד.
"נקודת המוצא באלבום החדש של נתן גושן היא שמדובר בסיפור הצלחה" – וואלה? זאת עיתונות חוקרת או שהוא פשוט מדווח לתל אביבים הסמולנים מה קורה בעולם האמיתי? הביקורת הזו התפרסמה אחרי שכבר התפרסמו ביקורות קוטלות בשבעה לילות, וואלה!תרבות ועוד מגזינים. האם אוחובסקי כותב בשביל הקוראים, או כדי להוכיח את עמיתיו המבקרים על התנשאותם? "גושן כבר נבחר לתגלית השנה", מפרק המבקר את סיפור ההצלחה. "היו לו להיטים ברדיו. אסור ואי אפשר לנו להתעלם מזה". כאן קופצת לה נורה אדומה ראשונה. למה בעצם אסור להתעלם מזה? אם היינו עורכי פלייליסט בגלגלצ לא היינו מתעלמים מזה, אבל בעמוד ביקורת מוזיקה בטיים אאוט? זה כמעט הכרח להתעלם מזה. "לגושן יש כריזמה, כובע צמר, קול יפה ויכולת כתיבת להיטים", מונה אוחובסקי את מעלותיו ועל הדרך משחיל דחקה מתאמצת.
"האם הוא מביא למוזיקה הישראלית משהו חדש ומעניין?", שואל אוחובסקי את שאלת מיליון הדולר ומיד מתחמק בחוסר אלגנטיות, תוך כדי שהוא מתעלם מתפקידו כמבקר. "את זה נדע אולי אחרי האלבום הבא שלו". את הטקסט הוא חותם במשפט הסתום הבא: "בינתיים נסתפק בנערות הצורחות על פתח ביתו". זהו. לאלבום אגב העניק שלושה כוכבים שלמים. כוכב אחד פחות ממה שקיבלה קייט בוש בביקורת נרחבת באותו הדף. אלבום עליו הרעיף שבחים.
למה הוא היה צריך את זה? "טדי" לחצו? עורכי "טיים אאוט" חשבו שזה נחוץ? צו הלב שלו לא הרשה לו להתעלם מהתופעה? הקטילה של שאר המבקרים הביכה אותו? איך שלא נסתכל על זה השורה התחתונה ברורה. אוחובסקי מעל באמון מעט הקוראים שהיו לו. הגיע הזמן שילך להמשיך לקדם את אמני "טדי" בערוץ 24 וישאיר את מלאכת הביקורת בקרב אנשים עם קצת יותר ביקורת עצמית. אחרת באמת לא ישאר מי שיתריע מפני נפילות תרבותיות כמו נתן גושן.

8 תגובות:

  1. פוסט מצוין ומנומק, על המשך רדידותה של תעשיית המוזיקה הישראלית. אוחובסקי הביתה. למרבה הבושה, מזה שנים שעורכי טיים אאוט מתבאסים על כתיבתו של אוחובסקי, אבל משום מה אין בכוחם להזיזו משם.

    השבמחק
  2. אני חושש שהתזה שבבסיס הביקורת שגויה: אוחובסקי לא חתום ב"טדי" מאז שהועזב מפאנל השופטים של "כוכב נולד" בעונה הקודמת. לא שזה משנה את העובדה שאיבד רלוונטיות כמבקר מוזיקה

    השבמחק
  3. מאמר מצוין.

    מקווה שתמשיך בקו הזה, ביקורת תרבות רחבה ומנומקת, ופחות על קטילות אלבומי מיינסטרים, כתובות טוב ככל שיהיו.

    כל הכבוד

    השבמחק
  4. מאמר מצויין כל הכבוד

    השבמחק
  5. טוב אולי זה בגלל שגל אוחצובסצי לא הצליח להכניס אותו או להוציא אותו מהארון כנראה לא נתן לו גוש

    השבמחק
  6. ביקשתם? קיבלתם -
    http://b.walla.co.il/?w=//1888889

    השבמחק
  7. אוחצ'ובסקי חייב לעשות יותר סקס, כולו מלא טענות כל הזמן,
    איזה שמאלני פטאתי !!

    השבמחק
  8. לא שאני מחבב במיוחד את אוחובקי, אבל אני קורא את הטקסט שלו קריאה אחרת לגמרי. כל משפט בו וכן העובדה שהוא כל כך קצר זועקים "איזה אלבום חרא!" או לחילופין "איזה אמן חרא" אבל בצורה אלגנטית וארסית מאוד. דווקא הימצאותו של המשפט "אסור להתעלם מזה" מעידה על כך יותר מכל כי למה שיעלה בכלל הצורך להתעלם מזה? כי זה חרא אלבום. זה משפט שאומרים כמתעבים משהו מאד ואז רק בא משפט כמו "אבל אסור להתעלם מההצלחה בלה בלה...." וכן הלאה בשאר הטקסט - הכל במבט ראשון חלבי ומתחנף אבל בקריאה נוספת מתברר שכל משפט שם למעשה לא היה יכול להופיע במאמר של מבקר שאהב את האלבום. בסופו של דבר האווירה של הטקסט הזה והרושם שהוא משאיר הוא של סלידה וגועל עד כדי אפילו שמירת מרחק ורצון לכתוב עליו את המינימום האפשרי. זה האימפקט הסופי וזה מה שחשוב.

    השבמחק