יום שלישי, 9 ביולי 2013

קרן פלס - איך שהשמש תזרח

"את הדיסק הזה הפיק אדם מוכשר, מסור ומקצועי, אבל מעל הכל חבר. פילוני. סיפקת לי את אחת החוויות המרתקות שידעתי. לעולם לא אשכח את המשפט המפורסם שאמרה הזמרת (בחודש שמיני) למפיק, באמצע הקלטת שירה: "לא יכולה לשיר. יש לי תחת בבטן".

נהוג בביקורות לצטט משפטים מתוך שירים כדי לחזק נקודות, אנחנו בחרנו לפתוח דווקא מהקרדיטים שבחוברת. גם משלושת המשפטים האלה אפשר ללמוד הרבה. למשל, שגם הניסיון המתאמץ לשנות את הייחוס באמצע הפסקה מגוף ראשון לשלישי לא מצליח להסוות את העובדה שבבואה להודות למפיק האלבום לא התאפקה קרן פלס... וציטטה את עצמה.

הבהרה: כנראה שלא נגיד בביקורת הזו שום דבר שלא נכתב כבר בעבר על קרן פלס. מדובר באחת הזמרות החבוטות במוזיקה הישראלית, ולא רק על ידי שוחרי זדון כמונו. למעשה אפשר לומר שהאש שספגה בעקבות אלבום הבכורה שלה עשתה לה רק טוב והביאה אותה לכתיבת השיר הטוב ביותר שלה "מבול" (שגם הוא עמוס באלמנטים קרן פלסים מעייפים ולכן די בלתי נסבל בדרכו, לכן הדגש הוא על השיר הטוב ביותר שלה). אבל כמו שכתבה פלס בשיר "גם אני" מאלבומה החדש "איך שהשמש תזרח": "את עצמי שונאת ומאוהבת בעצמי". גם אם הביקורת פוגעת בה ברמה האישית, כשהיא מגיעה לכתיבת שירים חדשים היא לא יכולה לרסן את עצמה, וכדרכם של נרקיסיסטים – שוב ושוב מתאהבת מחדש בחומרים של עצמה.

גם באלבומה הרביעי אין חדש תחת השמש. חוץ מהעובדה שלראשונה הפרצוף שלה לא מרוח על העטיפה (רעה חולה שלצערנו לא מאפיינת רק אותה), השירים הם אותם שירי אהבה שמדי פעם גולשים מגוף ראשון לשני, אבל אף פעם לא מעבר לזה. סיפורים אישיים מדי כמו "כלום לא טעים" או "לייק וואנקה" (כל כך אישי שרק היא כנראה יודעת איך לבטא את שם השיר), שכוללים משחקי מילים מביכים ("בואו מחר אלי לחדר/ נעשה מסיבת עיתונאים/ איתו היה נעים"), והרבה יותר מדי אינפורמציה טריוויאלית שלא צריכה להיכנס לתוך שירים ("מי ישטוף את הכלים שלי בסבון / יקנה לי אבוקדו").


אבל אם בעבר נדמה היה שהיא שואבת כוח מהביקורת כדי לתקוף כמו ב"מבול" (לא הצליח לה אמנותית), או ללמוד מטעויות כמו כשלקחה את יהודית רביץ שתפיק לה את אלבומה הקודם "בין העיר לכפר" (לא הצליח לה אמנותית ומסחרית), הרי שהאלבום החדש הוא כמו שנוהגים הצעירים האלה מהאינטרנט לכנות - "פי 1000 יותר קרן פלס". ואיך זה בא בדיוק לידי ביטוי? תקשיבו לאיך שהיא שרה.

השירה של קרן פלס תמיד היתה באותו השטאנץ: לחישות מתרפקות בבתים וזעקות דרמטיות עם הרבה אוויר בריאות בפזמון. לא פלא שהיא כל כך מצליחה בתיאטרון, הבחורה מבינה בדרמה. אבל בשירי פופ זה לא כל כך עובד. אם תוסיפו לזה את התכונה העברי לידרית לדחוס יותר מילים ממה שהמשפט יכול להכיל, זה כבר הופך את הסגנון שלה למאוד מאופיין ולא לטובה.

את התבלין האחרון בשירה הקרן פלסית אפשר להרגיש בהאזנה לדיסק, אבל לדעת בוודאות שהוא קיים כשצופים בקליפים. כשהיא שרה היא לא מפסיקה לחייך. או לפחות מרגישה שהיא אמורה לחייך גם כשלא צריך. כי זה סקסי, כי זה חמוד, כי זה מנחם, כי זה אנא ערף. זה מטריד, זה מה שזה. והחיוך שלה אותנטי כמו יאיר לפיד ומעודן כמו לימור לבנת. אם אתם צריכים הוכחות גשו לקליפים של "מבול" בו אין לה שום סיבה לחייך, או "פז'ו 92" שהוא תאונת שרשרת של חיוכים, וגם כמובן "לייק וואנקה" החדש שם הוראות הבימוי ("עכשיו תחייכי! עכשיו תראי מהורהרת!") היו יכולות באותה מידה להיות כתובות על המסך. והחיוך הזה מסמל את תמצית הקרן פלסיות כי הוא מדגיש בדיוק כמה היא מתאמצת ומזויפת. אבל אולי אנחנו לא צריכים לבוא אליה בטענות על איך היא מתנהגת ואיך שהיא שרה. כמו שאמרה הזמרת בחודש השמיני מתחילת הפוסט, יש לה תחת בבטן. לא היינו יכולים לבטא את זה טוב יותר בעצמנו.


9 תגובות:

  1. אתה סתם משמיץ יותר מידי.

    השבמחק
  2. יופי. לבקר זה קל. ליצור זה לא קל. ואם כבר יש מישהו שיוצר משהו, הדבר האחרון שמישהו שלא יוצר שום דבר חוץ מביקורת צריך לעשות זה לבקר אנשים יוצרים. ולפרסם כזאת ביקורת נוקבת בלי לחשוף את שם המבקר זאת פחדנות נטו.

    השבמחק
    תשובות
    1. ואת התלונה על היעדר השם אמר מר אנונימי...
      ואגב, לקרוא למה שהגב' הזו עושה יצירה מקביל לכך שאקרא
      למה שאני עושה בכל בוקר בשירותים כך.

      מחק
  3. אויש, התגובות...

    השבמחק
  4. אני לא חושב שהיא מזויפת, אני חושב שהיא באמת כזאת - וזה הרבה יותר גרוע.

    השבמחק
  5. אני לא חושב שהיא מזויפת. לדעתי היא באמת כזאת - וזה הרבה יותר גרוע!

    השבמחק
  6. מה קרה לבלוג? יחזור מתישהו?

    השבמחק
  7. הכרתי את השירים של קרן רק לאחרונה והם פשוט יפהפיים. יש לה כשרון לספר עולם ומלואו במספר בתים וזה כשרון נדיר. היחידה שיש לה כשרון דומה זו אלניס מוריסט שגם מצליחה להעביר מסרים שלמים בשורה אחת.
    אם קרן היתה שרה באנגלית - היתה לה היום הצלחה עולמית.
    קרן היא מהטובות במוזיקה הישראלית ונראה לי, שכמו אלניס, גם קרן נוגעת יותר בנשים מאשר גברים. המילים מגיעות מהלב ואני לא מתפלאת שלא התחברת כגבר למילים.

    השבמחק