גלעד שגב - קולות הלב

מאת: וולדורף

קשה לחשוב על תכונה מקוממת יותר במוזיקה הישראלית מאופורטוניזם. אתם יודעים, כשלהקה מקליטה שיר על גשם מתוך ידיעה שכל פעם שירדו כמה טיפות העורכים המוזיקליים ברדיו ישמיעו את השיר שלה ויבטיחו לשיר חיי נצח ואיתם תמלוגים ש"סתם" להיט לא יכול להניב. הטריק הזה עובד גם עם שאר עונות השנה וחגי ישראל, בדגש על ימי שכול וזיכרון. סוג אחר של אופורטוניזם הוא כזה שנתפס לטרנדים ומוצץ להם את הדם. בשנים האחרונות ראינו לא מעט טפילים כאלה שצצו עם פריחתן של המוזיקה המזרחית, מוזיקת העולם, הפיוט והחזרה למקורות.

גלעד שגב מחזיק בכל התסמינים הנ"ל. הפריצה שלו הגיעה בזכות "עכשיו טוב", שיר זיכרון שכתב לאחיו, והגיע כמתנה משמיים לעורכים מוזיקליים שמאסו בארכאיות של "אחי הצעיר יהודה" (זה היה כמה שנים לפני ש"עוד מעט נהפוך לשיר" הפך לתעשייה שמטרתה לספק בדיוק את זה. גם בפרויקט הזה השתתף שגב). למרות שמהרגע הראשון היה כתוב לו על המצח one hit wonder הוא חזר כמה שנים ושני אלבומים מאוחר יותר עם להיט נוסף שלקח פניה סגנונית קלה ימינה מאמצע הדרך שאפיין אותו. השיר "אישה מהשמיים" שיצא ב-2009 בשיא ההצלחה הים תיכונית הוא התשובה לשאלה "מתי סוף סוף זמרים אשכנזים יבינו שהכסף נמצא במוזיקה מזרחית?". מדובר בלהיט גיספן-סטייל כה נוסחתי ומהלך קרייריסטי כה שקוף, שרק קהל רדום ואפאטי כמו הקהל הישראלי היה מסוגל לבלוע אותו בלי להרים גבה.

עמוד יח"צן: איך מתכוננים לפלישה לעיתון של מחר?

צילום: עודד קרני

אז כן. עוד מבצע, עוד מלחמה, ועוד הזדמנות לצאת פטריוטים. כל העולם נרתם למען תושבי הדרום ותאמינו או לא, אנחנו לא ציניים כלפי זה. אם רמי קלינשטיין או קובי אפללו מוכנים להופיע במקלטים, מה לנו כי נלין (כל עוד אלו לא המקלטים שלנו). אחרי הכל הם זמרים, זאת העבודה שלהם. אבל גם הם ודאי יודעים שתרומות נותנים בסתר, ולכן כשלתוך התקשורת מסתננות הודעות לעיתונות שכל מטרתן היא לנכש קצת תשומת לב בימים טרופים אלו, משהו מריח לנו קצת נצלני.

ירדתם להופיע במקלט? תדאגו שהאנשים שזה יכול לשמח אותם יידעו. ביטלתם הופעה? תדאגו שרוכשי הכרטיסים יעודכנו ושהמועדון יפרסם זאת באתר שלו. ברגע שאתה מספר על כך לכל העולם באמצעות קומוניקט שמפאר את הקריירה הצבאית שלך אי אפשר שלא לזהות בזה קצת אופורטוניזם. כמובן שהאחריות לכך היא פחות של האמנים ויותר של היח"צנים שלהם. במקרה של עידן עמדי כל כך הרבה מהקריירה שלו היא תוצר ישיר של השירות הצבאי שזה כמעט מתבקש שעיתונאים ירימו אליו טלפון לשאול אם הוא קיבל שיחה מחסום. אבל מה עושים כשלא כולם במצב הזה? חלק מהיח"צנים רוכבים על הגל ויוזמים את האייטם בעצמם.