יום ראשון, 12 בפברואר 2012

וויטני יוסטון וליאל קולט בבריכת שחיה - כנסו כנסו



מאת וולדורף

וויטני יוסטון הלכה אמש לעולמה. גם אם זה לא באמת הפתיע אף אחד, עדיין יש משהו עצוב באדם שמת בטרם עת, ולכן אפשר להבין את ההמולה התקשורתית והרשתית שליוותה את האירוע. אבל וויטני היא הרי לא משלנו ובינינו היא גם ככה לא הייתה בשיאה, לכן גם מעט העצב הזה היה מהול בקצת אירוניה. חוץ מזה איך אומרים, כל סוף הוא התחלה? זבל של אחד הוא אוצר של אחר? למה לא למנף את מותה של יוסטון לקידום קריירה אחרת? של מישהי שאשכרה חיה עדיין. של ליאל קולט למשל.

אתם בטח שואלים מי זו ליאל קולט ובצדק. מדובר במוצר מעבדה שטופח עוד משלב הביצית להיות "זמרת אפיפיורים". מעין גרסה צעירה של אחינועם ניני, רק בלי הבולשיט שבלנסות להוכיח את עצמה בארץ קודם. היא לא מכוונת לקהל הישראלי, אנחנו לא מעניינים אותה ואת מנהליה. אבל זה בסדר, היא עדיין לא עשתה משהו משמעותי באמת בקריירה ולכן אין לנו סיבה אמיתית לנכס אותה לכבוד הלאומי. ההישג הגדול ביותר שלה עד כה (בארץ לפחות) הוא הופעה עם הסקורפיונס. Enough said.


היא יכלה להמשיך בענייניה מבלי שנשים לב, אבל רצה הגורל וליאל הקטנה חלקה מלון עם ויטני יוסטון ממש לפני מותה. "הרי זו הזדמנות פז לקצת יחסי ציבור", ודאי חשבו לעצמם מנהליה. "אבל רגע, את מי תעניין עובדה מדהימה זו? את התקשורת הישראלית כמובן!" וכך מצאה לעצמה ליאל אייטם חם ומפרגן במאקו. בואו רגע נעשה סדר ונקרא לילד בשמו. ל"מנהליה" של קולט יש שם: אירית טנהנגל, והיא זו שעומדת מאחורי הכתבה עליה חתום כתב המוזיקה של האתר, אסף נבו. זה הולך כך:
"ליאל ראתה איך מוציאים את הגופה של וויטני יוסטון מחוץ למלון" - מספרת טנהנגל, כאילו שאם לא היתה לנו עדות ממקור ראשון על המתרחש היינו חושבים שהגופה עדיין שם.

"הייתם בקשר עם וויטני יוסטון לפני מותה?" - שאל נבו, באקט העיתונאי האחראי היחיד באייטם, בו הוא מברר אם אכן יש כאן אייטם.

"בטח" - עונה טנהנגל בלי להתבלבל, כי הרי זה ברור שכששתי זמרות בשיעור קומתן של קולט ויוסטון יחלקו מלון הן יהיו בקשר. ככה זה בשואוביז.

"ליאל היתה איתה אתמול בבריכה של המלון, ישבו אחת ליד השניה כיסא לידי כיסא, משך שעה וחצי" - כלומר בזה הסתכם הקשר – הן ישבו אחת ליד השניה בבריכה. ברור לכולנו שאם אכן היה ביניהן משהו מעבר לזה טנהנגל היתה הראשונה לרוץ ולספר לחבר'ה.
"על מה הן דיברו?" - מנסה נבו להציל את האייטם על אף שטנהנגל לא הזכירה דבר לגבי "דיבורים" שהוחלפו בין השתיים (עדיין חשוב לציין שזו אחריותו הבלעדית והוא לא אמור היה להעלות את הכתבה ברגע שהבין שאין לו אייטם).

"אני מניחה שעל מוזיקה וקריירה" - מרגיעה טנהנגל שלמרות מה שניתן היה לצפות השתיים לא החליפו חוויות על שימוש בקראק.

ועדיין צריך להתעכב על המילה "מניחה". יכול להיות שהמנהלת האישית ש"הדליפה" את האייטם לא יודעת על מה הן דיברו? יכול להיות שאם אכן היה שם "בשר" אמיתי וליאל היתה יכולה לצטט ממה שאולי יתברר כמילותיה האחרונות של יוסטון היא לא היתה מגלה לנו? יותר מדויק לומר שאם אכן זה היה המצב אז טנהנגל היתה כבר פונה לאיזו סוכנות ידיעות בינלאומית ולא מסתפקת ב"סקופ" במאקו. כאמור יש לה הרבה יותר מה להרוויח מעבר לים. אבל כאלה אנחנו. פריפריאלים שיאכלו גם שאריות. ואם אפשר על הדרך להשוויץ שקולט מקליטה אלבום חדש עם איזה מפיק מפורסם בלה בלה בלה אז למה לא? ויטני יוסטון גם ככה מתה, אז למי זה יפריע? 



8 תגובות:

  1. וכמו ישראלית טובה, המחשבה שעברה לה בראש כשויטני מתה היתה "יווו, כמה חבל שלא הצטלמתי איתה - עכשיו היה לי אייטם למזכרת".

    בושה, םלא ששונאים אותנו בעולם? להקיא ממש!

    השבמחק
  2. "זמרת אפיפיורים". Enough said.
    מצוין.

    השבמחק
  3. מאנונימי לאנונימי. אולי אותך שונאים בעולם , את ליאל מאוד אוהבים. ולכתב הרדוד הזה יש לי רק דבר אחד לומר, כתבה זבל..ובגלל אנשים כמוך באמת שונאים אותנו בעולם..

    השבמחק
    תשובות
    1. היי, אני מהעולם ורציתי להגיד שזה לא נכון. אני דווקא שונא אותכם בגלל אנשים כמוך ולא בגלל הכותב. ביקורת לגיטימית, קולחת והכי חשוב קולעת אינה סיבה לשנאה בעולם. אנשים עילגים וחסרי מחשבה כמוך לעומת זאת, כן.

      מחק
  4. בלה בלה בלה..
    יש הוכחות לכל דבר
    ואם זה כזה לא מעניין אותך
    אז תחפש מקום אחר להוציא את הרעל שלך..

    השבמחק
  5. נקרעתי מצחוק. מדויק.

    השבמחק
  6. מעולה.

    הערה טרחנית: הריווח בין השורות לא אחיד. הפסקאות הקיצוניות במרווח של שורה ובאמצע רווח של שורה וחצי. חבל כפרות, אתם נוגעים בשלמות.

    השבמחק