יום רביעי, 23 בינואר 2013

שוטה בקפה תמר: תרומתו של יאיר לפיד למוזיקה הישראלית

מאת: וולדורף

אמש נפל דבר בפוליטיקה, או שנאמר, בתרבות הישראלית. יאיר לפיד, בניסיונו הפוליטי הראשון, הכניס 19 מנדטים לכנסת. נכון, הוא היה דמות דומיננטית במערכת הבחירות כמעט מהרגע הראשון. אבל ההצלחה המזהירה שלו (המפלגה השנייה בגודלה) זעזעה רבים כי זו הפעם הראשונה שצימוד הביטויים "יאיר לפיד" ו"ראש ממשלה" לא נאמר בקונטקסט של בדיחה או נבואת זעם. את ההשלכות הפוליטיות, הכלכליות והמדיניות של ההזיה הזו נשאיר לפרשנים בתחומם. אנחנו כאן כדי לדבר על מוזיקה, כי אם אתם זוכרים - ואם שכחתם אנחנו נזכיר – בין עיסוקיו ההו כה רבים (שחקן, סופר, כותב טור, מנחה תכנית בידור, תסריטאי, מגיש חדשות, פרזנטור של בנק ומתאגרף), לפיד הוא גם תמלילן.

האמת, לפיד לא ראוי להתייחסות מיוחדת ככותב שירים. כמו רוב הדברים שעשה גם השירים שלו היו נגועים בשטחיות ובינוניות. ולא רק באיכות, גם כמותית גוף היצירה שלו לא מרשים במיוחד. לפי אתר שירונט רק 22 שירים פרי עטו, הולחנו ובוצעו במהלך 30 השנה האחרונות. אולי שלושה מהם יכולים להיחשב כלהיטים ("שיר אהובת הספן", "גרה בשנקין", ו"צעיר לנצח" - תרגום לשירו של דילן). כל אדם אחר היה ראוי להתעלמות, אבל מכוון שלא ירחק היום שהאיש יהיה ראש הממשלה שלכם, אנחנו חושבים שמן הראוי שתדעו על מה הוא כותב (איך הוא כותב נגיד לכם כבר עכשיו – כמו ילד בן 12).

22 שירים. 17 מתוכם הולחנו על ידי חברו ושותפו הוותיק רמי קלינשטיין. 7 מתוך עבודותיהם המשותפות נכתבו עבור ריטה ו-8 עבור קריירת הסולו של רמי (מתוכם 5 אחרי 2009, כך שאנחנו יודעים את הצד של מי הוא לקח אחרי הפרידה המתוקשרת). יאיר ורמי תרמו עוד שני שירים לאלבום היחיד של להקת מנגו ושיר אחד לירדנה ארזי ("שוב בתמונה", 1985). שני שירים שכתב לפיד הולחנו על ידי לא אחר מאשר שלמה ארצי, אחד בוצע על ידי ריטה והשני על ידי מה קשור (עוד נרחיב על איך זה קשור). עוד שיר הולחן על ידי שמעון בוסקילה ובוצע על ידי שרית חדד. שיר אחד של חאג'ידקיס תורגם על ידו ובוצע על ידי אחת בשם דורית פרקש ויש גם שיר אחד שכתב חבר הכנסת לפיד עבור להקת צעירי תל אביב (!).

שני נושאים עיקריים העסיקו את לפיד בכתיבתו – יחסים בינו לבינה והמציאות הישראלית. היות ואת הקלישאות של הנושא השני אתם יכולים לתאר לעצמכם נתחיל דווקא עם הנושא הראשון, שחושף שלפיד הוא לא רק פופוליסט שטחי וחנפן, הוא גם שוביניסט לא קטן.

תמונה לא קשורה אבל תמיד משמחת


"אולי תלכי רחוק מכאן"


חלק מהשירים שכתב בוצעו על ידי ריטה וחלק על ידי רמי. לא קשה לנחש מה למי, ולא רק בגלל ההטיות השונות בזכר ובנקבה. נדמה שלפיד - שכבר הפליא להיכנס לראשו של אביו ולכתוב בשמו אוטוביוגרפיה – ידע להשתמש לא פעם בכוחות האווטאר שלו כדי לדעת מה נשים רוצות. ומה שנשים בעיקר רוצות – זה גבר.

"שיר אהובת הספן" (1986) ידוע לשמצה בעיקר בשל הניימדרופינג הפסאודו אינטלקטואלי ("שתאר ג'ורג' אמאדו / הים האכזר ההוזה"), שחזר כחוט השני בטוריו העתידיים, ונכנס, כפשע בל יעבור, לשיר פופ תמים (והיחיד שאנחנו מוכנים להודות שבאמת שווה משהו). אבל מעבר לכך מדובר על שיר שמספר על נערה כנועה המחכה לגבר שלה. "הוא לא ידע / איך היא חכתה בלילות". מדובר במוטיב חוזר בשיריו של לפיד. הגבר נמצא רחוק וכל תפקידה של האישה (בדרך כלל ריטה) הוא לשבת ולחכות. כך ב"המכתב האחרון" ("תפתח חלון", 1999) בו הדוברת יושבת וכותבת לאהובה הרחוק ("שלום לך/ העיר הרימה עוגן לילה/ ומפליגה בחשיכה / אני כותבת כי הבטחתי / למרות שאין לי מה לומר"), וכך גם בשיר הפרידה "מאוחר מדי" ("אהבה גדולה", 1992): "אין נקודה שנוכל להתחיל ממנה / אני כבר לא אצא איתך לנסיעה/ יש אספלט שחור על הדרכים שלנו / ואין כניסה לחוף שבו עשינו אהבה".TMI .


הכניעות בולטת גם בשיר "לפני שהלילה נגמר" ("חמצן", 2003) שם היא שרה: "אל תקח אותי / כאילו זה ברור /  אל תקח אותי / כאילו הסיפור סגור". האישה לעולם פאסיבית והכדור הוא לעולם בידיים של הגבר. גם בשיר בו לכאורה מדובר באישה חזקה, הרי זה רק כשהיא מנפנפת את הגבר אחרי שהתפרפר:

"כבר שבועיים שהוא מתחמק
מגיע מאוחר ומדבר זהיר
פוחד להגיד לי שהוא מתרחק
כאילו הוא יכול להסתיר". ("לא טוב לך, תלך", מתוך "חמצן")

אתם יכולים להגיד, ובצדק מסוים, שהחיים לא צודקים, אהבה זה כואב ועוד שלל קלישאות שקראתם ב7 ימים, אבל התמונה הנשית נכנסת לקונטקסט כשמשווים אותה לתמונת המראה הגברית. כי הרי יש סיבה שהאישה יושבת כנועה ומחכה. בטח כשהגבר שלה מתנהג ככה:

"על המכונית הישנה
 שריטות
ועל האהבה
שריטות
מכות על השולחן וצעקות
אולי תלכי מכאן רחוק".

את זה שר רמי קליינשטיין באלבום "ביום של הפצצה" מ-1989 (וחידש באלבומו האחרון "סיטואציה מורכבת"). ואם תטענו שמדובר בלהט נעורים, הרי שעם השנים אנחנו לומדים שהמיזוגניה של לפידקלינשטיין לא נעלמה, היא רק נהפכה לצדקנית יותר:

"כל העולם אמר לך שאני האיש הלא נכון
מבוגר מדי, צעירה מדי, ואין שום היגיון
זמרים עובדים בלילה בשעות מאוחרות
בכל שנה הדרכים נהיות יותר ארוכות
אני הבנתי את צודקת, זה לא חיים לשניים
את שונאת ת'בחורות, את מחיאות הכפיים
ולא רוצה לחיות לבד, להירדם לבד
ליד אחד שגורם לך להיות בצד

אבל מי נגע בך כמוני?
מי טעם אותך כמוני?
מי הסביר לך כמוני -
שאין כמוך? " ("עברו שנתיים", 2010)



טוב מה אפשר לצפות מאדם שתפיסת העולם המגדרית שלו מסתכמת ב:

"אני עזרתי לך לסחוב
ואת לימדת אותי לאהוב" (שיר חשוף, 2009)

"אחת קטנה אחת שמנה"

יאיר לפיד שמרן. תמונת מראה נוספת לשפה השונה שהוא מייחס לגברים ולנשים אפשר למצוא גם ביחס לנושא שהתחיל בסוף שנות השמונים להעסיק תל אביבים (ובעיקר כותבים שמתיימרים להכיר תל אביבים) – מין מזדמן.

"גברים, היא אומרת,
זה בא והולך
אך בלילות הקרים היא יודעת
שזה הולך ומסתבך
מסתבך והולך והולך"

את השורות האלמותיות הללו, לצד קלישאות אחרות שהגדירו את "הצפונית" התל אביבית (עובדת על סרט קצר, כותבת ספרים במיטה, החליפה את שמה פעמיים וכמובן שותה בקפה בתמר), שרה שלישיית הבננהרמה הישראלית, מנגו, ב-1989 בלהיטן "גרה בשנקין".



"אני עומד כאן ליד הסוף
ומחפש אחת שתעשה לי טוב
אחת קטנה אחת שמנה
שאיש לא שם בכיוונה
כזאת אחת תמיד רוצה
שתבוא אליה לפינה"

את השורות הללו שר רמי קלינשטיין בתקופה הטרום סכרינית שלו בשיר "אהבה סוג ב'" מתוך "אהביני" (1991). רק אנחנו שמים לב שאלו שני צדדים של אותו המטבע? המסקנה אגב ("את לא יפה, גם אני די אסון / העיקר שיהיה לנו עם מי לישון") היא אותה מסקנה – תתחתנו. 



"אתה גבוה אני נמוכה"


אבל האמת שכל ההשוואות האלו הן שטויות. הטקסט המדהים ביותר שלו לא זקוק לשום תמונת מראה, הוא פשוט עומד בפני עצמו. אנא דקלמו את השורות הבאות בקולה של שרית חדד:

"אתה מעשן אני נחנקת
אתה מתכנן אני מאלתרת
אתה גבוה אני נמוכה

בוא תיקח עלי סיכון
גם אם שנינו נפגע
או שנגמור בדירת שיכון
או שיהיה משוגע

אמא שלך שותקת
וחושבת שנפלת חזק
אצלי פותחים שולחן
ורוצים שתבוא בחג". 

את השיר הזה, "אהבה בלי סיכוי", שרה שרית חדד באלבום "רק אהבה תביא אהבה" מ-2003. מדובר באחד מהאלבומים שיצאו בתקופת השיא שלה שכלל את הלהיטים "היום היום" ו"קצת משוגעת" וגם, המממ, את השיר "תהיה לי ראש ממשלה". אנחנו כמעט יכולים לדמיין את החיוך הזחוח שליווה את לפיד כשכתב לפנומן המזרחי את השיר הגזעני הזה.

"למי תצלצלו אם באמת צריך לעזור?"

לא רק על אהבה התפייט לפיד. בשנים האחרונות כבר התחיל להשתעשע ברעיון הממלכתיות, והפופוליזם שאפיין את טוריו דלף גם לשירים שכתב. בקיץ 2005 סגרה עונה תכניתו של אלי יצפאן בהוט3. הימים היו ימי ההתנתקות והפילוג בעם היה באוויר. עורכי התכנית כנראה ידעו שאם יפנו לשני הסממנים הכי מרכזיים על המפה הפוליטית ויבקשו מהם "שיר פיוס", לא תהיה להם את היכולת לסרב. וכך זכינו לשיר מחמם הלב "כולנו אותו דבר", בביצוע אולסטאר כל-ישראלי עם מילים של יאיר לפיד, לחן של שלמה ארצי וביצוע של... יצפאן ומה קשור. האגדה מספרת שגם ביבי הצטרף בסוף השיר (לצערנו לא נמצא יוטיוב).
"אומרים שאנשים פה קשים והם לא מוכנים לעזור
אומרים שפה תהיה מלחמת אחים ולא יהיה לאן לחזור
אומרים שכל הכללים נשברים והעתיד כבר מאחור,
אומרים שאם מתחילים לא נוכל לחזור

אבל אני אומר שאפשר לסלוח תמיד עוד מותר
אחרי הלילה יגיע מחר וברגעים הקשים הוא נזכר
שאלוהים כבר אמר שנגלה על ההר
שכולנו כולנו כולנו אותו דבר".

ב-2009 סביר להניח שהרעיון לרוץ לפוליטיקה כבר התחיל להתגבש. נזכיר שבאותם ימים התחיל מסע הבחירות המוכחש "לא סופי", בו הסתובבו לפיד וקלינשטיין ברחבי הארץ וניסו חומרים מוזיקליים וחברתיים על אזרחי ישראל פותים. וכך, לתוך הרפרטואר של השני השתחל לו השיר הבא. השיר "הישראלי האחרון", הוא מעין סיכום של כל התשובות לשאלות "מה ישראלי בעיניך?", שספג כל השנים. השיר כבר לא השאיר מקום לטעויות לגבי כוונותיו (רק נזכיר שהוא הכחיש אותן כך שיש מצב שהוא פשוט שיקר), ולכן נביא אותו כאן במלואו:

"רק אני נשארתי האחרון שעדיין עומד
אין לי תלונות למרות שאני קצת פוחד
כל יום מישהו עושה מכה, כל יום מישהו נופל
כל מי שנתפס חובש כיפה מתחיל להתפלל
אלי כהן הגדול מכר את המשק והקים פרוייקט דירות
רני נסע לקליפורניה ואבי בלילות מריץ שורות
אני האידיוט היחיד שמנכים לו ארבעים אחוז במקור
אבל למי תצלצלו אם באמת צריך לעזור?
בני אדם טועים אלוהים רושם
אם היה לי חלום הוא לא התגשם
אוכל יותר מדי עדיין מעשן
אבל בעזרת השם אני עדיין נושם

שלושים יום מילואים בשנה, כל שנה באים פחות
מתחת לבית בשתיים בלילה שומעים פתאום צרחות
נעמה אומרת לי "לא אל תרד, לא אל תהיה גיבור",
אבל למי תצלצלו אם באמת צריך לעזור?
היא עוד יפה בעיניי, גם אחרי כל השנים
שתי משרות, אהבה אחת, עצרנו בשני ילדים.
"תעשה משהו", אני אומר בשקט לראש הממשלה
"תעשה משהו", כי צריך לעצור את הנפילה
בני אדם טועים אלוהים רושם
אם היה לי חלום ההוא לא התגשם
אוכל יותר מדי ועדיין מעשן
בעזרת השם אני עדיין נושם.

אני לא חרדי, לא ערבי, לא משהו מיוחד
לפעמים נדמה לי שהחיים שלי עברו ליד
עוד זוכר איך הרגשתי אז שאני המדינה
היינו חלק מאותו השבט וגדלנו באותה שכונה
אלי כהן הגדול אמר לי שצריך לקנות אג"ח
אני אפילו לא יודע מה זה ואני בטח לא מבוטח
כולם רעבים כולם עצובים וכולם רוצים יותר
נעמה אומרת שאני חייב לפעמים ללמוד לוותר
בני האדם טועים אלוהים רושם
אם היה לי חלום הוא לא התגשם
אוכל יותר מדי עדיין מעשן
בעזרת השם אני עדיין נושם".



"האחרון יכבה את האור"

לסיכום, אנחנו לא חושבים שבאמת חידשנו כאן למישהו. מי ששונא את לפיד לא היה צריך עוד כמה שירים גרועים כדי לבסס את טענותיו. מי שאוהב את יאיר לפיד ממילא לא חושב שצריך לשפוט או לבקר לחומרה אדם נאה. אבל אנחנו כן רוצים להדגיש שהכתובת לחד מימדויותו של האיש היתה על הקיר כבר למעלה מעשרים שנה, חלקה חדר לרדיו וחלק גדול אחר הושרש בתת המודע של אלפי מעריצי רמי וריטה. זה אמנם "רק" פשע תרבותי, אבל בעינינו זה לא פחות חמור. נקנח במילותיו שלו מתוך השיר "חברים" שכתב לצעירי תל אביב (!!) אי אז בסוף שנות השמונים:

"עוד מעט הכל ייגמר
האחרון יכבה את האור
וכולנו נלך קדימה
ולא נסתכל לאחור

עכשיו נותנים ידיים
ואומרים שהכל לתמיד
מרגישים אותן הרגשות
שלא צריך להרגיש

אבל מחר נהיה
פחות תמימים
פחות יפים
קצת פחות אנחנו"

4 תגובות:

  1. אין מילים לתאר כמה זה פוסט נכון בזמן נכון.
    ברדיו לא נתנו הנחות למרות שכותב השירים סלב ורובם נשארו אנונימיים.

    השבמחק
  2. יאיר לפיד העיד פעם על עצמו שכשהוא כתב את אהובת הספן הוא נחשב לאחד שכותב "זול ומהר".
    מה שאתה בעצם אומר שיאיר לפיד הוא שובניסט. אני חושב שבמקרה הזה הוא פשוט "זונה של רגשות". משלמים לי אז אני צריך לכתוב שיר שיצבוט בלב.
    בן-אדם שהוא חבר של רמי קליינשטיין ושל עינת שרוף ושלא מבין את האירוניה שבכך..אי-אפשר באמת להאשים אותו במשהו. אולי בגלל זה הוא מסוגל לרוץ לפוליטיקה ואנחנו לא.
    אני בטוח שהטעם המוסיקלי של זהבה גלאון, או של כל פוליטיקאי אחר, לא יותר טוב משלו. ומעניין היה לראות איך היא היתה כותבת תמלילים.

    שורה תחתונה: פוסט מעולה, אבל אני עדין מעריך אותו על הרצון שלו לשנות כאן את המציאות. ואני מקווה מאד גם שיצליח.

    נ.ב.

    השבמחק
  3. הכי פשוט לכתוב ביקורת אנונימית...
    לא באמת התאמצת לרדת לעומקם של דברים וממש כמו הישראלי המצוי (המכוער) בנית תזה כאשר החץ מכוון כבר, להשמיץ את לפיד.

    השבמחק